קרע נוסף בין הנשיא לשעבר לסגנו?
סגן הנשיא לשעבר, מייק פנס, בנאום בסוף השבוע סלד ממאמציו של דונלד טראמפ לבטל את תבוסתו בבחירות לנשיאות 2020, תוך שהוא מוסיף כי "תמיד יהיה גאה" בחלק שלו באישור ניצחונו של ג'ו ביידן. הקונגרס האמריקני, כשמייק פנס בראשותו, אישר את תוצאת הבחירות בשעות המוקדמות של ה-7 בינואר לאחר המרד הקטלני יום קודם לכן על ידי תומכיו הקיצוניים של טראמפ.
״אני תמיד אהיה גאה שעשינו את חלקנו באותו יום טרגי בכדי לכנס מחדש את הקונגרס ומילאנו את חובתנו על פי החוקה וחוקי ארצות הברית," אמר פנס בנאומו בקליפורניה. הוא ציין שוב כי לסגן הנשיא אין כוח חוקתי לבטל תוצאות שהגישו המדינות לקונגרס האמריקני, או להחזיר את הקולות למדינות בדחייה. פנס סתר את "אלה במפלגה שלנו" שחושבים ש"אדם אחד" יכול לבחור את הנשיא, מבלי להזכיר את טראמפ ישירות.
סגן הנשיא לשעבר מייק פנס במהלך הנאום בסימי וואלי, קליפורניה, ביום חמישי
"האמת היא שכמעט ואין שום מושג יותר לא אמריקאי מאשר התפיסה שאדם אחד יכול לבחור את הנשיא האמריקני," אמר. הוא כינה את המרד ב-6 בינואר על גבעת הקפיטול, "יום אפל בתולדות קפיטול ארצות הברית", שבעקבותיו נעצרו 500 איש בחקירת הפשע הגדולה ביותר בארה"ב מאז פיגועי הטרור ב-11 בספטמבר 2001. פנס נשא דברים בספרייה הנשיאותית של רונלד רייגן בסימי וואלי. רבים מעריכים שפנס גם מתווה את דרכו למועמדות פוטנציאלית משל עצמו לנשיאות. טראמפ, לעומת זאת, מתמיד בטענותיו כי הבחירות "נגנבו" במסגרת הונאה נרחבת, למרות כישלונן של יותר מ-80 תביעות בבית המשפט. לאחרונה אמר הנשיא לשעבר בראיון כי הוא "מעולם לא הודה בתבוסה" ו"מאוכזב מאוד מכך ש[פנס] לא החזיר את התוצאות למחוקקים" במדינות, ולא דחה את התוצאה.
רבים מעריכים כי פנס מתווה דרך למועמדות עתידית לנשיאות. פנס ונשיא ארה״ב לשעבר, דונלד טראמפ
בנאומו הודה פנס ב"אכזבתו" מתבוסת הרפובליקנים בנובמבר, כאשר הדמוקרטים ביידן וקמלה האריס ניצחו באופן מכריע. ״עכשיו, אני מבין את האכזבה שרבים חשים מהבחירות האחרונות״, אמר. "אני יכול להזדהות. הייתי בקלפי. אבל אתם יודעים, יש יותר על הכף מאשר המפלגה שלנו וההון הפוליטי שלנו ברגע זה. אם נאבד את האמון בחוקה, לא נפסיד סתם בחירות - נאבד את מדינתנו", אמר.
כמו כן, הוא שיבח את הישגיו של ממשל "טראמפ-פנס", ודחק במפלגתו לנצל את "סדרי העדיפויות השמרניים המסורתיים" , וכינה את טראמפ משבש "יחיד במינו", ש"המריץ את התנועה שלנו" באותו האופן שעשה רונלד רייגן בשנות השמונים.
