העונה הרביעית והאחרונה של ״לא טיפוסי״ מצליחה לסגור מעגל ולהשאיר טעם של עוד

״לא טיפוסי״ מבית ענקית הסטרימינג נטפליקס ללא ספק לא זכתה להכרה המגיעה לה, במילים אחרות, לא זכתה באף פרס משמעותי, הגיעה למקומות הראשונים ברשימות הצפייה, או הפכה לתופעת תרבות כזו או אחרת. ובכל זאת, מדובר בסדרה מהנה, חשובה, ולא פחות חשוב מזה, משעשעת. 

העונה הרביעית והאחרונה של הסדרה לא מפספסת את מה שהיא הגיעה לעשות: לסגור עבור הצופה את כל הפינות, והיא עושה זאת בעדינות ובחוכמה. אחת מנקודות החוזקה של הסדרה היא ללא ספק האופן שבו היא מציגה את עולמו של הגיבור, אשר סובל מקשיים מהותיים בתקשורת עם בני אדם. 

ובכל זאת, מצליחה ״לא טיפוסי״ להציג את אותו נושא מורכב ועדין בצורה חכמה, אלגנטית, ובעיקר, תקשורתית. חיי המשפחה של הגיבור, או אולי יותר נכון לומר חיי העצמאות שלו, ללא ספק מגיעים לשיא בעונה החדשה, כאשר הוא עושה את הצעד הגדול ביותר בחייו, ועובר לגור במעונות של הקולג׳. 

חשוב לומר כי אמנם מדובר על נקודה חשובה בחייו של הגיבור, אך עבור הצופה, לזנוח את המשפחה של סם, שהיא מעניינת ומרתקת לא פחות מהגיבור עצמו, הינו מהלך גדול ולא פשוט. החדשות הטובות שהיא לא נעלמת לגמרי מהתמונה.

העונה חדשה הגיעה לאחר הפסקה לא קטנה, בעקבות נגיף הקורונה כמובן, אך היא ממשיכה בדיוק באותה נקודה בה הסתיימה העונה השלישית. כאמור, סם עובר להתגורר במעונות עם חברו, זהאיד, ויותר מזה, הוא אפילו נכנס למערכת יחסים רומנטית ראשונה, עם פייג׳, שהייתה חברתו הקרובה בעונה הקודמת.

כאן למעשה נכנס לתמונה המוטיב המרכזי של עונה הרביעית והאחרונה של ״לא טיפוסי״ שהוא מערכת יחסים בין שני אנשים, כאשר אחד מהם על הרצף. בעונה זו גם אחותו של סם מקבלת לא מעט זמן מסך, כאשר גם היא נאלצת להתמודד עם לא מעט שאלות, בעיקר בנושא מגדר.

כידוע, זו לא הסדרה הראשונה שעוסקת בגיבור על הרצף, אך ״לא טיפוסי״ עושה זאת באופן מרענן, חכם, ומרתק יותר. ובעיקר, אותנטי. מעבר לכך, הייחוד של העונה החדשה, ובכלל, הוא בכך שהיא מצליחה להציג עולם מעט אחר, שונה, ומעניין.