תחיית העמים: ז'בוטינסקי, הבונים החופשיים, והאילומינטי
הפילוסוף והחוקר אלעד פרסמן מ'קונספיל' בעוד מאמר עוצר נשימה על תפקידן של אגודות הסתרים בעיצוב המרחב האידאולוגי, הפוליטי, וההיסטורי שלנו, הן בארץ ישראל והן בעולם - מסע מרתק מבוני המקדש השלישי ועד אנשי פולחן הינשוף ואלת התבונה
07.15.2021 01:45
אתמול נאם בנימין נתניהו נאום על זאב ז׳בוטינסקי במליאת הכנסת, ביום שהוקדש לזכרו. את דבריו פתח בדברים:
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
בן 26 היה ז'בוטינסקי, כשכתב בעקבות הפוגרום האנטישמי הגדול באודסה (ב-1905):
"אומנותי – אמנות הבנאי, אחד הבנאים השוקדים על הקמת מִקדש חדש לאל יחיד ועליון, אשר שמו – עַם ישראל".
חדי העין המתעניינים באחוות הסודיות עלייהם אנו כותבים ללא הרף, מזהים ניסוח די בולט בדבריו של ז׳בוטינסקי הנשמע כהרמז לאחוות הבונים החופשיים. אחווה שבמרכז הסמלי שלה, עומדים הבנאים של בית המקדש. ואכן, כפי שכבר כתבנו ודיברנו בעבר בערוץ זה, ז׳בוטינסקי היה חבר בבונים החופשיים והצטרף אליהם בתקופה ששהה בצרפת.
ז׳בוטינסקי היה איש הרוח והמנהיג החשוב ביותר בהקמת הציונות הרביזיוניסטית שהתנגדה לציונות הסוציאליסטית המרקסיסטית של מפא״י, והיא זאת שנלחמה בברית של המפא״יניקם עם השולחן העגול של הבריטים. סוכנים כגון טדי קולאק אשר שם הקוד שלו אצל הבריטים היה ה״סקורפיון״, הפעילו את ציד הסזון להשתיק כל מי שהתנגד למדיניות הבריטים אשר הפקירה יהודים בשואה ומנעה מהם כניסה לארץ. לימים הבולט שבסוכנים היה פרס אשר קיבל את אות אביר מסדר ״מיכאל וג׳ורג׳ הקדוש״. רשמית האות ניתן רק למי שפועל בחשאי עבור הוד מלכותה באגן התיכון.
הלשכה אליה הצטרף ז׳בוטינסקי עסקה בדבר דומה, קראו לה לשכת ״הכוכב הצפון״, ושם שההו רוסים חברי התנועה הלבנה, מתנגדי המשטר הבולשביקי האדום, והם אלה שהציעו לו להצטרף בעקבות הערצתם לתרגומיו לשירה הרוסית. הבונים החופשיים ברוסיה נודעו כמתנגדי הבולשביקים, בין עם במנהיגי מהפכת פבואר (קרנסקי) שכללה ברית בין ליברלים ימנים ושמאל לא מרקסיסטי ובין אם בתנועה הלבנה הנ״ל.
הבולשביקים ראו עצמם כממשיכי הדרך של תנועת האילומינטי אשר קמה ב1 במאי (חג הפועלים האדום) כפי שמנכיח את הדברים טרוצקי באוטוביוגרפיה שלו. על כן לא מפליא שהבולשביקים החרימו את הבונים. היסטורית האילומינטי עצמם השתמשו בלשכות הבונים החושפשיים והשתלטו עלייהם כאמצעי להשליט את המהפכה הראדיקלית שלהם בכל אירופה.
בעוד האילומינטי, הבולשביקים, ומפא״י היו תנועות אינטרנציונאליות סוציאליסטיות, הבונים החופשיים, התנועה הלבנה, והרוויזיוניסטים של ז׳בוטינסקי היו תנועות לאומיות ליברליות. בכך הצטרף זאב ז׳בוטינסקי למסורת ארוכה של בונים חופשיים במלחמה באותם כוחות על-לאומיים רודניים. מלבד התנועה הלבנה היו גם:
האבות המייסדים של ארה״ב שהיו בונים חופשיים אשר התנגדו נחרצות לתנועות המהפכניות הרצחניות מהמהפכה הצרפתית הרצחנית שניסו לחדור לאמריקה ולעשות מהפכה נגד וושינגטון עצמו. הנשיא הראשון של ארה״ב אף לא הפריד בין היעקובינים הצרפתים לאילומינטי, והזהיר מפני חדירתם לארה״ב.
אי אפשר שלא להזכיר את אדום, הכנסייה הקתולית, שבעצמה היא תנועה אוניברסלית (כשמה היא, קתוליות היא אוניברסליות), אשר חסתה על האימפריה הספרדית שנבלמה בעולם החדש אחרי מאות שנות שיעבוד. היא נבעטה החוצה על ידי מי שכונה הג׳ורג׳ וושינגטון של דרום אמריקה, סימון בוליבר.
בוליבר יחד עם עוד משחררים כמו חוזה דה סן מרטין, ברנרדו או׳היגינס, ועוד, שחררו מהשלטון האוניברסלי הרצחני של הכנסייה והאינקוויזציה שלה את וונצואלה, פרו, קולומביה, צ׳ילה ועוד. כמו המייסדים של ארה״ב גם הם היו בונים חופשיים. כך צלחו התנועות הלאומיות בדרום אמריקה. ובמרכז אמריקה, מלבד ארה״ב, גם במקסיקו היו הבונים החופשיים בחזית לבעוט החוצה את האימפריה הספרדית, אנשים כמו וינסנט גוררו. השחרור מהאימפריה הספרדית הגיע אפילו עד לפיליפינים עם הבונה החופשי, חוסה ריזאל.
אין זה מקרי שהתפיסה האוניברסלית משותפת לכנסייה והאילומינטי, למרות שפעל כנגדם גם בעצמו, מייסד האילומינטי, אדם וויסהאופט היה ישועי שבערוב ימיו חזר לכנסייה הקתולית.
ומלבד העולם החדש, גם באירופה הלאומיות התעצבה והשתחררה מרודנות האפיפיורות והכנסייה עם בונים חופשיים בולטים כגון ג׳וזף גאריבלדי ששחרר ואיחד את איטליה. גם הוא היה ליברל לאומי. אך חדירתם של האילומינטי באירופה אל תוך לשכות הבנייה החופשית הביאה לכך שהרבה לשכות נהיו אדומות. היה ידוע כבר אז הפיצול בין האחוות הלאומיות של מציני וגאריבלדי אל מול תנועות המהפכה האינטרנציונליות של פיליפ בארונרוטי היעקובין שצאצאו האידיאולגי היה מרקס. וגם קארל מרקס התנגד למציני ופמלייתו באינטרנציונל בכך שטען כי הם מייצגים בורגנות שאינה חלק ממהפכת הפועלים.
אין זה חדש שתחייה לאומית שוברת אימפריות אוניברסליות רצחניות ואפלות. בעידן הברזל, תקופת ממלכת יהודה, במעגל ההיסטוריה, הדברים לבשו צורה של תחיית אלים לאומיים ששברו לא פעם את רצף האימפריות הגדולות באותה תקופה. הסיפור הזה של מגדל בבל המתפרק ללאומים תקף בכל דור ודור. אותם בוני המקדש ביהודה קיבלו תצורה חילונית יותר באחווה שניסתה לחכות אותם. ובימינו אלה נתניהו וטראמפ מול הגלובוהומו.
