לא מזמן שאלתי את ח"כ איתמר בן-גביר אם הוא מודע שהתקינות הפוליטית ותרבות הביטול מנסים ליצור אדם חדש.
אדם בעל תרבות הומוגנית-מעמדית הדומה באופן מפליא ל"אדם האחרון" החי ביקום בו "העדר אחד, ואין רועה".
מיהו אדם זה? ההומוגני-גלובלי, נטול הזהות, הלאום, המגדר והדת.
בן-גביר נבהל, רק שמע את המילה גלובו-הומו (הומוגני), ומיד השיב "לא מכיר את הגלובוהומו, לא יודע מה זה גלובוהומו".
אז הגיע הזמן שתכירו - ולא הוא לא קשור בהומוסקסואלים.
דמיינו שולחן של ראשי מפלגת שמאל.
בישיבת הנהלת מרכז המפלגה עומדים על הפרק: 1. רוויזיה ביחס לדגלים וסמלים לאומיים. 2. כמות מס פליטת הפחמן. 3. שינוי שמות רחובות 4. מידת מס המזון השומני והסוכרי. 5. בקרת נוכחות סמלי דת בפרהסיה. 6. הגבלת פולחן על רקע מגיפה. 7. חקיקה לחינוך מגדרי. 8. עידוד שינוי מגדרי בקרב ילדים באמצעות הטבות כלכליות. 9. הורדת גיל ההסכמה ל-13.
זו אינה הזיה, לשמאל נגמרו הרעיונות (מזמן) אמנם - אך אלו כולם חוקים אמיתיים שנחקקו במספר מדינות אירופאיות ואמריקניות בחצי השנה החולפת.
אכן, בחללים שונים, במרחבים שונים, בשפות שונות, בארצות שונות אנו עדים לתופעה מרתקת. אימפריאליזם מזן חדש שהפך למציאות המעוררת בכל איש רוח תמיהה.
מהו היסוד האונטולוגי (הישותי/ממשי) הקושר תופעות אלו?. מה היסוד המקשר בין מגמות רדיקליזציה של הפרוגרס המתבטאים באסקלציה קיצונית בתיאוריה ההופכת באמצעות אוליגרכיה בירוקרטית-טכנולוגית-פקידותית למדיניות חוקית?.
האם זהו רק צירוף מקרים שהתהליך הנ"ל מתרחש במקביל לניסיונות לרוקן סימבוליים מאחדים של אוכלוסיות הנתונות לשינויים תחיקתיים-נורמטיביים?. ומדוע מערכות חינוך בסקאלות עצומות מעורבות בהכשרת מגמות אלה?.
לא אין כאן איזה נבל רשע היושב במרתף ומלטף חתול לבן ומתכנן את הכל.
אך הגיע הזמן לקחת נשימה. גם אם זה לא נעים ולהודות - שום מילה שנכתבה כאן אינה שקר. הגלובוהומו עבר משלב התיאוריה, לשלב הפרקסולוגיה.
חזרו רגע לראשי מפלגת השמאל המתכנסים בחדר הישיבות (אלוהים הם כבר יכולים להיות מפלגת מרכז בקצה הזה) תחשבו על העידן בו הם פועלים. עידן בו 1. אין שום הצדקה טכנית לקיומו של פרלמנט נציגים (אפשר להשתמש במחשבים) 2. האידאולוגיה הקלאסית שלהם קרסה.
מכאן תבינו שלא מדובר במפלגה המבצעת מדיניות, אלא במפלגה אשר מצד עצמה מחפשת אג'נדה, ומצד שני פקידים שישמחו לממשה. בתשלובת אינטרסים זו, שבין הוגים ופקידים, הפילוסופיה הגרמנית קמה לתחייה בתצורה ליברלית ופועלת בניסיון להנדס ילדים ותרבויות.
כאמור, לא מדובר ברשע אחד באותו מרתף עם החתול הלבן אלא מדובר במשהו יותר עוצמתי - ברעיון.
עתה עלינו לתהות מהו הרעיון העומד ביסוד הגלובוהומו?.
הפילוסופיה הגלובו-הומית היא ניסיון לייצר הנגדה מוחלטת ככל הניתן לאדם-העל הארי של העם הגרמני, תוך מיקסום השליטה על הנגטיב של הנאצי, ותוך שהנגטיב הזה מבוסס על קטגוריות פילוסופיות קאנטיאניות, מרקסיסטיות והיגליאניות הפועלות ביצירת דינמיקות אדון-עבד חומרניות בעלות נופח אידאיליסטי.
מלבד מספר מאפיינים הנאציזם והגלובוהומוגניזם דומים מאוד - בוז לדת, פולחן נעורים, סגידה לחומר, ולטבע, מיתוסים אידיאליסטיים הקשורים בפולחן ישויות.
ואכן מלבד יסודות פטישיסטים אלה, הגלובו-הומו והאדם-על הגרמני חולקים גם
- אג'נדה עולמית גדולה
- זהותם ומעמדם נקבעים בהיקשר לגורמים קולקטיביים גם אם הם מממשים עצמם בצורות אחרות (בדידות למול קבוצתיות)
- הם נדרשים לנאמנות פוליטית-אידאולוגית
- הם מוגדרים באמצעות קטגוריות קשיחות (אך אצל הגלובוהומו פלואידיות בשלב הזה בשל ערבובן עם תמות ליברליות)
- ההבדל היחיד היא שהגלובוהומו הוא כלי בהשמדת ציוויליזציה, בעוד הנאציזם ביקש להשמיד את יסוד הציוויליזציה - את היהודי.
השאלה היא מה יקרה כששלב ב' בו עברנו מתיאוריה לפרקטיקה יגיע לסיומו.
כשהתמות הקאנטיאניות המבקשות לומר כי אין וודאות בעצמים, המרקסיסטיות הטוענות כי כל האי-וודאות נובעת מכך שהכל חומר ומלחמת מעמדות, וההיגליאניות המבקש יחסי אדון עבד יהפכו לאמת חיינו.
לא רק שהניוון ייהפך לנורמלי, אלא שהנורמליות תהפוך לסך חלקים שצריך לנהל.
קרי יהיה צורך לנהל מדינה שמורכבת מעבדים מפורקים חסרי כל יחס פרשני שפוי למציאות. זה בדיוק שלב ג'. שבו הגלובו-הומו מייתר את הפונקציות המתקיימות מתוך הדיאלוג הייצוגי הלוקיאני של האזרח-ריבון ומשיב אותנו לדינמיקות היגליאניות של אדון-עבד המזכירות את ימיה"ב.
שכן ברגע שעצמיותו הסובייקטיבית של האדם מטושטשת, יכולתו להיות "נמען מפרש" לסובייקט התופס, ולבסס ייצוג על משהו קונקרטי ואותנטי בהוויתו, נגמרת אף היא.
כאן האדם הופך לעיסת כלום שנטילת הקניין ממנו היא השלב הבא בדרך לממשלה עולמית.
יסודות הגלובוהומו הן בתגובה גרמנית פרוורטית לנאורות האנגלית והסקוטית, במיוחד לכתבי אדם סמית', ג'ון לוק ודיוויד יום.
אבות המדע, הליברליזם, והקפיטליזם של העת החדשה המאוחרת.
נכון לעתה מטרתם האסטרטגית היא לייצר עולם חדש ביבשת אירואסיה - מרוטרדאם הנשלטת בידי גרמניה, ועד דרך המשי של מרכז אסיה ובייג'ינג.
במקביל, תאגידים אמריקנים מרוויחים מביצוע קטגוריזציה וליטוף חלקים רגישים והיפר-מוסריים של החברה המנוונת שלהם שנחשפה לשד החינוך הפרוסי כבר בשלהי המאה ה-19 ומאז חשיפתה הלכה וגדלה.
למעשה יסוד הגלובוהומו הוא
- בקונקרטיות הקטגוריאלית של קאנט הפותחת צהר לאידיאליזם חסר קונקרטיות בשל אמונה כי הפקולטות השכליות קיימות בנו והעולם לא מתקשרם באמת.
- במטריאליזם ההיסטורי והצדקני של מרקס, המאמין כי בין קבוצות בני אדם מתקיימות מלחמות-תרבות הכרחיות עד לגאולה המעמדית (ובדורנו זהותית) הנכספת.
- בדיאלקטיקת האדון-עבד ההיגליאנית הטוענת כי עד שמגיעה המדינה המשלבת בין מידה נכונה של סמכותנות וחופש יחסי האדם הם משחק סכום אפס.
הלה בתצורות שונות הם לא רק מייצריו של האדם-על הגרמני (בתוספת מידה טובה של דרווינזם חברתי), אלא גם תוצרים העובדים היטב בתוך הפירוק הפוסט-נאצי שבו הגלובוהומו מתקיים וממוטט את הסובייקט כשלב הבא לאחר מיטוט האל.
בדרך למיטוט כל אדני החברה והציוויליזציה ושיבה לפיאודליזם.
מדוע שיעשו זאת?.
כדי לייצר שליטה מוחלטת יש ליצור כאוס המבוסס על הפנמת תהליכים 'ליברלית'.
קרי, כמו שהגרמאנים במאה ה-4 אימצו את הנצרות אך הפילו את אירופה לימי הביניים, כך הם עכשיו מאמצים את הליברליזם האנגלו-אמריקני, בדרך להפלה שנית.
עתה זה אפילו לא הגרמנים עצמם, סתם כל מי שלמד מרקס, קאנט, מרקוזה, פרויד ואנגלס.
אך לצערי, בשונה מהמאה ה-4, התקופה הקרובה תהיה חשוכה עוד יותר,
מדוע? כי אז כוחות ההרס לפחות נשאו איתם את הנצרות - עתה הם נושאים איתם את פולחן הדם והאדמה.
וכולנו יודעים מי האויבים הכי גדולים של עובדי הדם והאדמה - נכון מאוד,
אתם.
