הגלובוהומו ינצח כי הימין מורכב מאנשים חסרי כל הבנה היסטורית ופילוסופית את המאה ה-20 ממלחמת הראשונה, ועליית הנאציזם, ועד בורדייה.
הוא אינו מסוגל למצוא את החוט של תהליכים היסטוריים פילוסופיים עמוקים ביותר הרבה מ"אסכולת פרנקפורט", ו"מרד שנות השישים" המתממשים כרגע בארכיטיפ החדש של השמאל העולמי באמצעות התקינות הפוליטית, תרבות הביטול, ופוליטיקת הזהויות.
כפי שהסברתי אמש האבטיפוס החדש של השמאל הגלובו-הומו דומה מאוד לאדם-העל הגרמני בכך שכל אשר הרכיב את אדם-העל הגרמני ברמה הפילוסופית מרכיב גם אותו. אדם-העל הגרמני פעל באמצעות קטגוריות קאנטיאניות א-פריוריות (יסודות שכליים הקיימים לעצמם בשכלו) המאפשרים אידיאל המתממש במדינה היגליאנית, שבה החופש מבוסס על מימוש סדר מעמדות דרוויניסטי במסגרת פוליטית מודרנית.
אצל הגלובוהומו הקטגוריות הקאנטיאניות שבשכל נותרות על כנן, והמיסטיקה ההיגליאנית של המדינה מתבטאת לא באיזשהו מבנה פוליטי לאומי, אלא דווקא באדם עצמו שהוא חומר הממומש באינדיבידואל (הליברלי כביכול) - במובן הזה הגלובוהומו הוא בדיוק כמו אדם-העל רק בלי המדינה.
קרי הוא גלובליסט של פוליטיקת זהויות.
אם לא הבנתם זה בסדר.
גם העורכים של ישראל היום לא הבינו.
אתם יכולים להתנחם בכך שהחלק הקשה של המאמר מאחוריכם.
כמו שהנאצי מבסס עצמו על גזע, מעמדות, ומיתוס האדמה, הגלובוהומו מבסס עצמו על ערבוב והפיכת הגזע (השחור עליון הלבן תחתון), הפיכת המעמדות (המשכיל מדכא, הטיפש אצילי) ויצירת מיתוס אדמה פוסט-קולוניאלי (אדמה משוחררת מאדם לבן).
בעצם השמאל מסוגל לעבד את הטראומה ההיטלריסטית וליצור מתוכה תוכן פוזיטיבי. הימין מסוגל רק לומר "בבקשה תאמינו לי - אני לא כמו היטלר".
האמת היא, שבלי קאנט, היגל, ומרקס, (כולם הוגים אלימים ביסודם) היטלר עצמו לא היה יוצר את פנטזיות הדם והאדמה שלו. אך באותה מידה בלי פוקו ומרקוזה גם הגלובוהומו השמאלני לא היה מסוגל לבטא את המעמדיות, הגזע, ומיתוס האדמה בצורות חדשות בתוך מדינות ליברליות, תוך אמירה עזה של "נגד היטלר" שהיא בפועל, באופן פרדוקסלי, גם הפנמה שלו המתרחשת בשמאל. למעשה, בעוד הימין אומר "אני לא", ובזה הוא מתנער מאשמה - האשמה רשומה על פניו בהיותו אפולוגטי.
בינתיים מתאפשר לגלובוהומו השמאלי להגשים באמצעות אותן קטגוריות גזעיות ומעמדיות שהשתמשו בהם ברייך השלישי, את ריפוי הטראומה הנאצית שמתוכה נוצר השמאל החדש בשנות השישים.
להפוך את הטראומה לתמרור אזהרה עבור מימוש מדיניות פרוגרסיבית מבלי שאנו שמים לב שמדובר באותו חומר בדיוק - כל הכבוד להם.
ושוב, תודה לך גרמניה על שנשאת את הלפיד בהרס (1933-1945) ובחורבן הסופי (1960- עד היום).
כמו שהפחד מהנאצי הפך אצל הגלובוהומו השמאלי להתממשות הופכית של יסודות הגזע המעמדות והאדמה באמצעות פוליטיקת זהויות ומרחבי מחייה חדשים - כך הגדרה הפוכה מזו על רקע הפחד מ"ההיטלר הבא" מגדירה את הימין.
יש רק בעיה אחת, בשונה מהשמאל שהופך את הפחד מהיטלר לכוח פוליטי פוזיטיבי, הימין פשוט עסוק בלהגיד "פה לא היטלר" - מלבד כלכלה חופשית (זה לא יעזור מול סין), אין לו לוק, פיין, ג'פרסון או סידני. האמת הוא לא יודע מי זה סידני. ולכן חוץ מדניס פרגר, ותרגומים עלובים לויקטור דייויס הנסון שהוא היסטוריון קלאסי הכותב על היסטוריה מודרנית (מביך), הימין (בטח בישראל) ברובו המוחלט נראה כעדר בלא רועה - ממכון שלם ועד ערוץ 20 - ריקנות גמורה.
באמריקה המצב מעט יותר טוב.
אבל בין ירושלים וקליפורניה, הגלובוהומו השמאלי חכם מהימין השמרני כי הוא מפנים את טראומת 1945, יוצר ממנה הנגדה והעלאה של הפילוסופיות המגדירות את הטראומה הזו, וזאת תוך שימור המחשבה הגרמנית הדו-קוטבית (מטריאליזם קיצוני, וספיריטואליזם קיצוני) ומימושה בסובייקט הליברלי - עד הקרסתו המוחלטת בדרך לפיאודליזם החדש.
זה שמדובר בחשבון נפש מעט חולני בשמאל ובהפנמת הטירוף הגרמני, זה דבר אחר - אבל לפחות ברמה האסתטית מדובר במשהו נעלה יותר מאשר יש לימין להציע.
הימין רק חרד ומבטא חרדה זו בציניות בסגנון העורך הזמני של מדור הדעות של ישראל היום.
קריאת מצוקה של קוראי יעקב טלמון.
לכן פעם אחר פעם הימין חוזר לצורה חיוורת ומיושנת של שמרנות-ליברטריאנית מסיסה ונטולת משמעות בעידן המחשב.
האימה להיות מזוהה עם כל לאומיות שאינה דיסקורסיבית משתקת אותו. פשוט אין לו טסטוסטרון להתמודד מול מילים - מול סופיזם, מול קסם המלל הגרמני המגדיר והטראומה ההיסטורית שנוצרה ממנה. הימין בישראל במיוחד ובאמריקה מעט פחות, אפולוגטי וחלש שעל רקע פירוק הלאומיות, הדת, והמגדר כל שהוא מסוגל לומר הוא - "אני לא נאצי, הפרוגרסיבים משוגעים, שמרנות זה טוב". ימין שלא מזהה את היפוך הנאציזם בצורותיו המרקסיסטיות, ההיגליאנית והקאנטיאניות כפי שהן מתממשות בגלובוהומו, לא מסוגל למפותן גם אצל פוקו, אדורנו, באטלר, וז'יז'ק ואת מימושן בתרבות. הימין שצורח כמוכה טורט "אסכולת פרנקפורט", "דור שנות השישים", הוא בעל חוסר יכולת לבצע סינתזה ליברלית ועוד יותר אמיצה מול הנאציזם.
שמרנות שנות ה-80 היתה צל חיוור, רגע של אור בימין סתום המפגר בלפחות 45 שנה אחרי השמאל
לעורכי העיתונים שלו אין יכולת הסברית, או מסוגלות לדבר לציבור בצורה מכוננת וסמלית את תהליכי העומק שהציוויליזציה עוברת - את מיתוס היטלר הקיים בשפת הכוח של פוקו תוך היפוך תורת המעמדות של מרקס לזהויות גזעניות בעלות קטגוריאליות פוסט-קולוניאלית בישויות טראנס-לאומיות.
פשוט אין להם את השכל לחבר את הנקודות - ולהתחיל לרקוד.
דוגרי? גם את טראמפ הם לא הבינו לעומק.
הנקודה האמיתית אצלם היא שמרנות מפוחדת שאין לה מבנה פוזיטיבי בעידן המחשב תוך התכחשות לכוח המנהיגות הכריזמטית - סוג של ריאקציונריות מקיוואלית או אוטיזם ליברטריאני. אכן, התנצלות צינית וכאילו מתוחכמת על "לאומיות חיובית", ושקשוק מהמחשב (ביטקוין) שיהרוג את מקיוואלי ופילמר. אבוד בשל העובדה שהנצרות שלו אינה פוריטנית (ולכן מבוססת על אינטלקט נמוך), ודומה למסד הרעיוני בימין-הישראלי נטול משהו שהוא לא סיסמאות נבובות.
עובדי אלילים/טקסים/מסורתיים דמיקולו שלא מסוגלים לעצור את הפרוגרס ושאין פלא שמחריבי הציוויליזציה משמאל, רואים בהם עדר פרימיטיבי - בדיוק כמו שהגרמנים ראו באנגלים פרימטיביים.
אבל הפעם זה בצדק. הרי הימין טרם מצא פתרונות להלם המודרנה הגרמני של המאה ה-20 שהפך לסטרוקטורת המציאות הלשונית והתרבות המדינית מסין ועד בריסל. גם אם אני טועה לחלוטין (ואני לא) תזכרו שהימין משקר כשהוא מתלונן שהשמאל מנפץ ערכים, ומבצע דמוניזציה ללאום. הבעיה האמיתית היא שאין לימין יכולת להעמיד תגובה רעיונית מבלי לפחד שהיא תהיה פאשיסטית או לאומנית.
השמאל ינצח משום שיש לו יכולת לבצע הפיכת ערכים בעוד הימין בזבז את הזמן שלו כמו שהאימפריה האמריקנית בזבזה את 2 העשורים החולפים.
כמו אישה מוכה ומתנצלת המנסה להפוך עצמה לאנדרדוג ולזכות ברחמיי כוח נסתר באמצעות תלונה על הבעל המכה וזאת בעוד לבעל יש חסכונות, וקשרים בכל מקום, והוא בעיקר נושא בגאווה מוסתרת את עוצמת האידיאליזם הגרמני. האישה המוכה? היא לא עוזרת לעצמה. לא קוראת לוק, חרדה מהביטקוין, ומנסה לבצע החייאה לכל מיני שמרנים מיושנים ומתים בערך כמו תורת דארווין.
כרגע זה כל מה שמגיע לה - השפלה והפסד. איך אומרת אמא שלי? אלוהים לא עוזר למי שלא עוזר לעצמו.
אני מבטיח לכם. הבעל הזה הולך לגמור אותה. ככה זה, מי שלא מגשים פנטזיה ליברלית/פאשיסטית כמו זו שיכלה להתקיים כסינתזה בין הפוטוריזם וצ'רצ'יל - חי בהזיות של היטלריסטים שמאלנים. ומשכנע את עצמו שהצדק איתו. לא הוא לא.
אתם גמורים.
