״טיטאן״ זכה לאחרונה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל קאן האחרון, והוא ללא ספק הפך באותו הרגע לאחד הסרטים הבולטים בתולדות הפרס, ויש לכך כמה סיבות. ראשית, זהו הסרט השני בלבד שזוכה אותו אישה עשתה, שנית, מדובר בעלילה לא שגרתית במיוחד, כזו שמוציאה מהצופים קשת של תגובות קיצוניות.
העלילה עוסקת ברוצחת סדרתית, אלקסיה, אשר בתוך ראשה הותקנה מתכת (בעקבות תאונת דרכים שעברה בתור ילדה), הגורמת לה להימשך למתכת, במגוון צורות. כך מתפתח הרומן בינה לבין המכונית, ממנה היא גם נכנסת להריון. כן, זה כמו שזה נשמע, לאורך הסרט תחשפו ללא מעט אלימות, אכזריות, סצנות מין משונות, ומוזיקה בועטת.
כאמור, זהו הסרט השני של הבמאית ז'וליה דוקורנו, אשר הסרט הראשון שעשתה, הפך להיות אחד מסרטי האימה המצליחים של השנים האחרונות. ואכן, סרטה החדש גרר לא מעט תגובות קיצוניות מקהל הצופים, אשר לפי הדיווחים, מספר סופים הקיאו באולם, וחלק יצאו באמצע.
גם כאשר הקרינה את סרטה הראשון, ״Raw״, דווח על לא מעט צופים שהגיבו באופן קיצוני, כאשר חלק איבדו את ההכרה, וחלק אף פונו מהמקום באמבולנס. גם ״טיטאן״ עמוס בסצנות קשות במיוחד, המכילות מין ואלימות, כאמור, ואיך לומר, אין מדובר על סרט לבעלי לב חלש.
בין פרובוקציה אחת לשניה, הסרט עוסק גם במסע של הגיבורה אל עבר אהבה ורצון להקמת משפחה, רצון להשיג אנושיות ואיזון. דוקורנו קיבלה לא מעט ביקורות שטענו כי היא יצרה סרט פרובוקטיבי לשם הפרובוקציה בלבד, לכך היא ענתה: ״אם הייתי גבר, לא היו קוראים לי כך״.
בסופו של יום, על אף שמדובר בסרט משונה, מאתגר, קשה לצפייה, אלים, ומורכב, הוא גם אופטימי, או לפחות בעל מסר אופטימי. האפלה שעוטפת את הכל היא למעשה הדרך שהגיבורה נאלצת לעשות על מנת למצוא אהבה, להגשים את עצמה.
