המשרד להגנת הסביבה הישראלי הודיע על החלטתו לדחות את יישום עסקת הנפט עם איחוד האמירויות הערביות, ובכך להקפיא פרויקט אשר הכעיס את ארגוני הסביבה.

מיכליות נפט באילת (צילום: איי.אף.פי)

ההסכם, שבא בעקבות כינון הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל לאיחוד האמירויות בשנה שעברה, היה אמור להעביר נפט מהמפרץ לנמל אילת באמצעות מיכלית, ומשם לאירופה, במקום להעבירו בצינור דרך היבשת מנמל אשקלון.

עסקת הנפט, אשר נחתמה באוקטובר 2020, הכוללת את החברה הממשלתית בבעלות ישראלית, "חברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ"  - EAPC, והחברה הישראלית-אמירתית בשם MED-RED Land Bridge Ltd, לא יצאה לדרך.

כאשר העסקה בין המדינות נחתמה, פעילי סביבה זעמו וזעקו מפני איומים פוטנציאליים על אלמוגים בים סוף, בחלק הצפוני של הים האדום אל מול חופי אילת. הם טענו כי העסקה התחמקה מבדיקה רגולטורית נוקשה, וזאת בגלל מעמדה של EAPC כחברה ממשלתית ישראלית העובדת בתחום האנרגיה.

לכן, ארגוני איכות הסביבה הישראליים פנו לבית המשפט וערערו על התוכנית, שם ציינו את הסיכונים בדליפה הרסנית של חומרים מסוכנים, כאשר עשרות מיליוני טונות של נפט צפויות לעבור דרך ישראל מדי שנה.

EAPC הגישה את תגובתה בבית המשפט בשבוע שעבר, ומסרה כי הערכת הסיכונים, בה נטען לנזק מזירת הנפט, הוא זעום. עם זאת, אתמול (ראשון), המשרד להגנת הסביבה אמר כי הערכת הסיכונים "לא עמדה בתנאים" שקבע המשרד, ולכן אינה תקפה.

המשרד, שהועבר לידי תמר זנדברג ממרצ, אשר התנגדה נחרצות לעסקה, מסר ל-EAPC כי הוא "מעכבת את הערכת ההכנות להגברת הפעילות בנמל אילת, עד שהממשלה תנהל דיון ותגיעה להחלטה" בנושא הפרויקט.

דוברו של ראש הממשלה, נפתלי בנט, אמר כי לשכתו "ביקשה מבית המשפט להאריך את המועד, על מנת להשיב לעתירה שהגישו ארגוני הסביבה".