המלך עירום, האסון כאן והמלכה מתענגת.
כולנו מכירים את אגדת-העם על בגדי המלך החדשים שבהם הילד הוא היחיד המצביע על כך שהמלך עירום.
האגדה מגלמת בתוכה עקרון עמוק של חכמת-תם המנותקת מהנורמות החברתיות מחד והנקייה מפחד מסנקציות או תגמולים מאידך. הילד מדבר מחוץ להקשר החברתי המסנן את התנהגותותנו ומילותנו.
הנה חזינו בהמחשה נפלאה לחשיבות מוסר השכל האגדה: בתפקיד 'הילד' ח"כ איתמר בן גביר.
ילד גם במובן הניטשיאני העמוק ביותר על כך שממציא עצמו מחדש כל פעם, אשר למולו בתפקיד המלך (או המלכה) עבד כבוד היו"ר אדוני ירום הודו יועצו של הראיס ונושא נאום השהידים, ממלא מקום יו"ר כנסת ישראל, ח"כ אחמד טיבי. כנסת ישראל לבושה מזה 73 שנים בלבוש 'יהודה'. לבוש הסותר את בני האליטה הצברית-לשעבר, אחוס"לי הדור הבא שבתוכה צנינים כגון חרדים, מסורתיים, לאומנים ודתיים-לאומיים.
התקווה להסרת הצנינים הללו וההתקדמות לחזון 'מדינת כל אזרחיה' מתגלמת ברופא רהוט ומשכיל ובל נשכח דובר יידיש כאחמד טיבי.
האמת היא שטיבי מלהטט כג'וקר ססגוני מזה שנים בתפקידו כמודל מהלך של נורמליזציה אפשרית בעבור האליטה המרוקנת שכל נוכחות יהודית פוזיטיבית מחרידה אותה. בתפקידו כממלא תפקיד יו"ר הכנסת הוא מנהל את מליאת הכנסת בעודו למעשה וקטור של תנועה פוליטית-חברתית-מדינית בלתי פוסקת ל'החרבת הכנסת' והקמת 'פרלמנט' נייטרלי-אתנית.
ביום הזיכרון לשואה יקונן ביידיש צחה על פעוטות שהיו קורבנות של תורת הגזע ולאחר מכן יחבר בערבית את השואה לנישול ערביי ארץ-ישראל מ"אדמתם".
יטען ש"גזענות הייתה החוט המקשר שקישר בין קצותיה של האידיאולוגיה הנוראה הזאת..." ויסיים ש"הגזענות הפכה להיות מיינסטרים בחברה הישראלית".
הוא אמצעי עינוי גופני וסיפוק כמו-ארוטי של אליטה השבויה באיון עצמי ואבסורד.
לאדם האבסורדי המושל כיום באופרציה הנקראת מדינת ישראל, המושג יהודי זר כפיסיקה קוונטית. אני חוזר בי, היא נכנסת לתודעתו לעתים כ'מדע פופולרי' בעוד התוכן היהודי האמיתי נתפס בעיניה כ'סכנה'.
והנה, על במת הכנסת, עלה אותו ילד-בן-גביר והצביע על ממלא מקום יו"ר הכנסת, הצביע על הבגד בו מתעטפת כנסת-אליטת ישראל ואמר מפורשות: "המלך עירום!" או בלשונו של בן גביר, "מחבל".
וכאן נפתח הפתח לשאלה המהותית: מדוע רוצה כנסת ישראל לעטוף עצמה באחמד טיבי ומאנצור עבאס?
משום שמשא הזהות היהודית כבד לה. ולכן האליטה נטולת לבוש יהודי זולת העברית המחולנת תחשוק להסיר את השארית היהודית, 'למול את זהותה' גם במחיר הפקרת יצר החיים וההישרדות המדינית.
משל הדבר להפקדת מגדל הפיקוח בנתב"ג בידי סימפורופיל - אדם אשר צריך קירבה לאסונות למען עוררות וסיפוק מיני. והנה מגדל הפיקוח הפוליטי של מדינת היהודים, הרפובליקה היהודית, ורוב רובם של חברי הכנסת נהנים לחזות באסון, מתענגים עליו. הפקרת גורל הפרויקט הציוני בידי איסלמיסט? מוסכם! מתן תפקיד יו"ר 'הכנסת' לידי יועצו לשעבר של רוצח ההמונים ערפאת? מוסכם! העברת תקציבי עתק לגורמים העוינים את מדינת ישראל ריבונית ואידיאולוגית? מוסכם! התעלמות גוף האכיפה האלים, המשטרה, מאלפי נסיונות לפוגרום ביהודים? מוסכם! החרבת כל התיישבות יהודית בנגב, בגליל וכמובן ביו"ש תו"כ הכשרה בשתיקה של התיישבות ערבית? מוסכם! הוצאת כל מאפיין זהות 'יהודי' מהמרחב הציבורי לטובת 'אובייקטיביות'(שם יפה לטשטוש מכפיר ומעליב) ו'המנעות מפגיעה ברגשות'? מוסכם! "הכל הולך" בדרך לרצח האב האלוהי וחטיפת הצאצאים מאביהם.
יושבים הסימפורופילים במגדל הפיקוח ומתענגים על הכוונת מטוסים זה-אל-תוך-זה כאילו מדובר בילד קטן הצופה במיצג זיקוקי די-נור ביום העצמאות. במובן הנ"ל, בן גביר הוא הזקיף האחרון של הרפובליקה היהודית. זה מצבנו רבותיי, עמוק-עמוק בקבר הרעיוני. מלאי סמלים כרימון אך ריקים מתוכן כפרק של 'האח הגדול'. אין בנו יותר חזון, רק אבסורד, אין גאולה אלא ריק, אין תוכן חי אלא גווייה נרקבת, אין פאר אסתטי אלא מומיה.
