האם אנחנו בדרך להיפרד מנגיף הדלתא? ייתכן שכן. מומחים בעולם מביעים דאגה מפני וריאנט חדש שעלול לתפוס את מקומו של הדלתא. מדובר על וריאנט הנקרא למבדה או C37 שאותר לראשונה בדרום אמריקה, בפרו. קיים חשש שהווריאנט עלול להיות עמיד בפני החיסונים. הווריאינט מעורר דאגה בעולם, בפרט בישראל ובעולם המערבי.
צילום אילוסטרציה // קרדיט: SHUTTERSTOCK
נכון לעכשיו לא ברור אם הווריאנט מדבק יותר או אלים יותר מקודמיו. עם זאת, הווריאנט מעורר דאגה מכיוון שקיימים הבדלים בינו לבין ורציות קודמות אחרות של הנגיף.
אנשי ארגון הבריאות העולמי כרגע חוקרים את הווריאנט. נכון לעכשיו, קיים מעט מאוד מידע על וריאנט הלמבדה. ישנן מעט עדויות שעל פיהן הווריאנט מדבק יותר, אך לא אלים יותר מקודמיו. בדיקות נוספות יתבצעו בהמשך.
חשש מהידבקויות חוזרות ונשנות
בשורה התחתונה, החשש העיקרי הוא שהווריאנט יהיה עמיד בפני נוגדני הקורונה. מה שעשוי לגרום להידבקויות חוזרות ונשנות בקרב המחוסנים. דוקטור מלוין סנצ'ז צייץ על כך בטוויטר והביע חשש שהווריאנט יהיה חסין בפני החיסונים.
על פי ארגון הבריאות העולמי לא ניתן להכיל את מגפת הקורונה עד שלא יחוסנו כ-80% מאוכלוסיית העולם.
"אין ראיות המצדיקות חיסון שלישי"
"ההחלטה על מתן מנת בוסטר אינה נשענת על בסיס מדעי מוצק. אין הוכחות או ראיות לכך שמנת חיסון שלישית יעילה במניעת תחלואה קשה", כך צוין בדו"ח של "מועצת החירום האזרחית לקורונה" בישראל.
"אין מספיק מחקרים המצדיקים חיסון שלישי" // צילום: SHUTTERSTOCK
עוד צוין בדו"ח של המועצה המורכבת מד"ר ופרופ' בעלי שם, שחושבים הפוך מהממסד, כי בוצעו מעט מאוד מחקרים על מספר מצומצם של חולים. מחקרים אלו הציגו תגובה חיסונית בפחות מחצי ממשתתפי הניסוי. בנוסף לכך, בטיחות המנה השלישית מוטלת בספק. "נכון לעכשיו, הממצאים הקיימים מראים על תוצאות נמוכות יחסית", נכתב.
אחוז תופעות לוואי גבוה
"אחוז תופעות הלוואי גבוה משמעותית בקרב אלו שקיבלו את המנה השנייה. קיים חשש סביר שמדוכאי חיסון יסבלו מתופעות לוואי חמורות יותר", נכתב. עוד צוין בדו"ח כי נכון לעכשיו, לא קיים מספיק מידע על בטיחות החיסון. המחקר הנעשה כרגע בישראל, לא מבוסס על ממצאים מחקריים מבוססים דיים.
"דילמה מוסרית ומקצועית קשה"
הדו"ח מציין כי מדובר במהלך חסר תקדים ויוצא מן הכלל - הטומן בחובו יש כאן דילמה מוסרית ומקצועית קשה, ניסוי זה טומן בחובו סיכונים פוטנציאליים וחורג מנורמות רפואיות קיימות.
נוכח הנסיבות, יש לקבל את אישור ועדת הלסינקי ולהחתים את משתתפי הניסוי על הסכמה מדעת. כמו כן, יש לעקוב אחר התוצאות בקפדנות יתרה בהתאם לאופן בו מבוצעים מחקרים קליניים, צוין.
כותבי הדו"ח מסכמים כי אם ההליך יבוצע במסגרת מחקרית, הדבר יוביל לעלייה באמון הציבור וביכולת הסקת המסקנות מהניסוי.
דו"ח: הסיכון לצעירים ללקות במיוקרדיטיס כתוצאה מהחיסון - גבוה מהסיכון לפתח "תסמונת פוסט קורונה" חמורה
ישנה מחלוקת באשר להשפעות ארוכות הטווח של הקורונה אל מול החיסון. האם יש דבר כזה "תסמונת פוסט קורונה", "לונג קוביד" או תופעות אחרות? - והאם תופעות אלה מסוכנות או פוגעות באיכות החיים? "מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה", המורכבת מכ-100 רופאים ישראלים, ד"ר ופרופ' בכירים, ענו על השאלות הנ"ל בדו"ח מפורט.
האם יש תסמונות פוסט קורונה? האם החיסון יעיל נגד ילדים בחישובים של נזק מול תועלת? // צילום: SHUTTERSTOCK
"מסקנתנו היא כי התסמונות המאוחרות של וירוס הקורונה, הכוללות את ה-MISC/PIMS והלונג-קוביד, הן נדירות, אינן שונות מהותית מתסמונות פוסט-נגיפיות מוכרות, ניתנות לטיפול ובעלות פרוגנוזה* מצוינת", לשון הדו"ח.
האם החשש של ההורים מצדיק חיסון ילדים?
עוד צוין בשורת המסקנות כי על פי הידע הקיים היום, הסיכון לילדים ללקות בהן קטן מהסיכון לתופעות לוואי חמורות מהחיסון. בדו"ח נכתב כי אחד החששות המרכזיים של הורים רבים סביב הקורונה הם סיבוכים מאוחרים או ארוכי טווח של המחלה בילדים, שמכונים לעיתים "תסמונת פוסט-קורונה". בקרב הורים רבים נוצרו התלבטויות וחששות מובנים, בין היתר סביב השאלה אם החשש מסיבוכים אלו מצדיק חיסון ילדים נגד קורונה.
על מנת לתת לכך מענה, פורסם נייר עמדה מגובה במקורות עדכניים על ידי מועצת החירום הלאומית לקורונה, להלן תקציר הדברים:
המושג "פוסט קורונה" בילדים – מתייחס לשתי תסמונות עיקריות:
- דלקת רב-מערכתית (PIMS/MIS-C) – תסמונת נדירה שהסיכון ללקות בה מושפע ככל הנראה ממצבי רקע כגון עודף משקל ומהשתייכות לקבוצות אתניות מסוימות בארה"ב. בטיפול נכון - ניתן להגיע להחלמה מצוינת.
- לונג קוביד – תסמונת שנכון להיום כוללת תסמינים לא ספציפיים, שאינם מסכני חיים, וחופפים לתסמונות פוסט נגיפיות אחרות שחולפות ברובן המכריע מעצמן (עייפות, כאבי ראש, קשיי ריכוז, וכיו"ב). השכיחות אינה ידועה. מחקרים אחרונים מראים שתסמינים אלו חולפים תוך שבועות ספורים ברוב המכריע של המקרים, ותוך חודשים ספורים בשאר המקרים.
החיסון לא עבר את כלל שלבי המחקר הקליני
החיסון לילדים (וגם למבוגרים) טרם עבר את כל שלבי המחקר הקליני, וייתכן שתופענה תופעות לוואי חמורות שטרם התגלו, כפי שקרה עם דלקת בשריר הלב שעודכנה כתופעת לוואי חמורה רק ביוני האחרון.
הסיכון לנער לפתח מיוקרדיטיס לאחר חיסון גבוה מהסיכון שלו ללקות בתסמונת הדלקת הרב מערכתית (pims). הסיכון למיוקרדיטיס לאחר חיסון בילדים מתחת לגיל 16 עדיין לא ידוע, ונמצא בבדיקה.
יש לקחת בחשבון את תופעות הלוואי האפשריות של החיסון, וביניהם דלקת בשריר הלב // צילום: SHUTTERSTOCK
שיעור תופעות הלוואי שהוגדרו כחמורות במהלך המחקר של פייזר בילדים הוא גבוה בהרבה מהסיכון של ילד ללקות בתסמונת הדלקת הרב מערכתית (pims). מעבר לכל זאת, אין עדות שהחיסון מונע תסמונות אלו, כיוון שאינו מונע הדבקה. כל אלו מתווספים לנתונים הקיימים לגבי מחלת הקורונה בילדים:
- הסכנה לילדים מקורונה קטנה יותר מאשר מחלות חורף אחרות.
- לילדים אין תרומה משמעותית להפצת המחלה (מה גם שלא ידוע אם חיסון ילדים מונע הפצה של הנגיף).
מכאן עולה כי אין מקום להמליץ על חיסון ילדים בכדי למנוע תסמונת לונג קוביד או PIMS/MIS-C.
הסיכון מדלקת רב מערכתית
כמו כן, ישנה תסמונת נדירה ביותר הנקראת "דלקת רב מערכתית". רוב הלוקים בתסמונת זו לרוב נמצאים בעודף משקל או משתייכים לקבוצות אתניות ספציפיות. באמצעות טיפול מתאים ניתן להחלים ולחזור לתפקוד מלא.
תסמונת לונג קוביד
תסמונת נפוצה יותר, המכונה "לונג קוביד", באה לידי ביטוי בתסמינים הדומים לשפעת. למשל כמו: חולשה, ירידה בכושר, קשיי ריכוז, עייפות ועוד. עם זאת, מחקרים חדשים מפריכים את הטענה שמדובר בתופעות לוואי ארוכות טווח או כרוניות. במרבית המקרים, תסמינים אלו חולפים תוך מספר שבועות או חודשים לכל היותר.
באשר לחיסון, מדובר בתכשיר נסיוני שעדיין לא נחקר לטווח הרחוק. לא ניתן לשלול את הסיכון לתופעות לוואי קשות שעדיין לא התגלו. ביוני האחרון, התגלתה תופעה הנקראת "מיוקרדיטיס". מדובר כאן בדלקת בשריר הלב שעלולה להיות מסכנת חיים.
סטטיסטית, לצעירים סיכוי גבוה יותר לפתח מחלה זו מאשר לחלות בדלקת רב מערכתית. נוסף על כך, אין שום הוכחה או ראיה שהחיסון מונע תופעות אלו. החיסון גם אינו מונע הדבקה.
* מונח רפואי שמשמעותו התחזית של הרופא באשר להתפתחות מחלתו של החולה ובאשר לסיכויי החלמתו.
