הכלאה בין משחק מחשב וקומדיה שחורה: "לשחרר את גאי"

במרכז העלילה של "לשחרר את גאי", סרטם החדש של מאט ליברמן וזק פן, עומד גיבור (כאמור, השחקן ריאן ריינולדס) צעיר עם לב רחב וטוב, שמחת חיים, ואופטימיות חסרת תקנה. גאי הינו למעשה דמות במשחק מחשב, הנקרא "עיר חופשית". הוא לא נשלט על ידי שחקנים חיצוניים, והוא למעשה מהווה רקע למשחק עצמו. 

תפקידו הצנוע של גיא מאלץ אותו לקום בכל בוקר מחדש לאותו היום בדיוק, לעבודתו בבנק, עם אותם הבגדים בדיוק, מכנס חאקי וחולצה בצבע תכלת, וכמובן, חיוך גדול מאוזן לאוזן. העיר בה הגיבור מתנהל היא עיר של פשעים ושודים, אלימות והרס. כך גם הבנק בו הוא עובד, נשדד בכל יום מחדש. הכל כמובן משתנה, כאשר גאי רואה אישה מסקרנת ויפה ברחוב. 

המציאות המוכרת של גאי הולכת ומתפרקת מהרגע בו הוא פוגש את אותה אישה (בגילומה של השחקנית ג'ודי קומר). הסקרנות של גאי גורמת לו לחרוג מתפקידו הקבוע והמשעמם, עד שהוא מרכיב משקפי שמש ולראשונה בחייו מבין כי הוא למעשה דמות במשחק מחשב (קריצה קלה ולא אלגנטית במיוחד לסרט המופתי "המופע של טרומן"). 

גאי למעשה הולך ונוטש את הפאסביות שכה אפיינה אותו ככל שהעלילה הולכת ומתקדמת. הוא מחליט לעשות את כל מה שצריך בשביל לזכות בליבה. פרט שולי, מדובר על דמות ממוחשבת, פרי יצירתו של מתכנת מוכשר. מאותה נקודה והלאה, הסרט עמוס ברגעים קומים, משעשעים ומבדרים, וכמובן, שאי אפשר שלא להזכיר את הופעת האורח המהפנטת של צ'אנינג טיטום. 

מדובר בסרט קליל, חביב ומשעשע, שאמנם מזכיר לא מעט סרטים שכבר צפינו בהם בסגנון, ובכל זאת, "לשחרר את גאי" מצליח לספק את הסחורה. הרעיונות בו כאמור, לא חדשניים או ייחודים, אך הוא מצליח להיות סרט קיץ מהנה, במיוחד עבור חובבי משחקי המחשב, אך בהחלט לא רק.