דעה: למה מירי רגב ודוד אמסלם מצטלמים עם סירי בישול כל שבת?

מירי רגב ודוד אמסלם הפכו את צילומי המזון לטקס קבלת השבת הרשמי של עם ישראל בפייסבוק ובטוויטר.

הם בהחלט רבי כישרון.

לא רק מבשלים פירוד בין אשכנזים וספרדים, הם גם עושים מפרום, ודג חריף.

מיד תבינו כיצד המתקפה נגד אשכנזים, והדג החריף, הם חלק מאותה ארוחה הגורמת לקלקול קיבה חמור לכל עם ישראל.

אשכנזים ומזרחים, והחצי-חצי כאחד.

(צילום: Twitter)

המזון המצולם הינו תסמין לדלדול-הרוח של 'תרבות מאסטר-שף' המעיד על חדירת תרבות זו לפוליטיקה, ועל יצירת פולחן זהות-מזון.

צילומי המטבח "האותנטיים" הופכים את הקולינרי לפוליטי.

מחברים פוליטיקאים עם "הוגי תיאוריית ישראל השנייה" והופכים את הסירים של שבת למקום הנמוך בו אבישי בן-חיים עם תיאוריית הגזע-הביקורתית, פוגש את השופוני של מירי רגב ואת הסינר של דודי אמסלם.

זהו המקום בו הבכי המסורתי של מבשלי הרעל העדתי בחינמון המרקסיסטי 'ישראל היום', פוגש את הפוליטיקאים החביבים עליהם.

והליכודניקים הם רק המסכנים שמשחקים להם ברגשות כמו שבן-גוריון שיחק להם בדת.

המקום בו הצביעות שולטת כי כולנו יודעים שפוליטיקאים עשירים כקורח המשוויצים בדגים בפני עמך ישראל הם ה'ייצוג' הנצרך.

כי אכן דגים הם עושר תרבותי. וסירים הם ייצוג.

לכן יותר משמדובר בהשפלת יהדות-המזרח ורידודה לתבשילים לכבוד שבת - מדובר בעיקר במניפולציה נגד הציבור "שלהם".

ישנה חשיבות תרבותית-אנתרופולוגית במזון, אך כשהמסר העיקרי שמגיע מהח"כים המדוברים מאז הקמת ממשלת בנט הוא 

1. בישולים
2. דיבורים נגד אשכנזים במפלגתם שלהם (רגב) ובקואליציה (אמסלם)

יש טעם לחשוד שמדובר במניפולציה של עסקנים שעבורם המזון הוא אמצעי פוליטי, ולא מטרה אותנטית.

ידוע שהאוכל האשכנזי דל בתבלינים בהשוואה למזרחי משום שהאשכנזים באים מארצות-אירופה הקרות שבורכו במעט גידולים.

הסטריאוטיפ המוכר של האוכל המזרחי, כחם, שופע, ומתובל מונגד בתמונות אלה למזון האשכנזי הקר, הקמוץ וחסר-הטעם.

במילים אחרות האוכל אמור להפוך למסומן במלחמת התרבות שהכריזו אמסלם ורגב נגד האשכנזים מאז עליית בנט.

אם כדברי אמסלם נגד "האשכנזים" דוגמת לפיד, ואם כדברי רגב נגד "ה-DNA הלבן" של בכירי הליכוד.

הסיפור העצוב הוא שמכיוון שהתרבות היהודית-דתית של ארצות האסלאם נרצחה כבר בשנות ה-50 על ידי הממלכתיות הבן-גוריונית, וש"ס היא רק חיקוי אשכנזי, נראה כי רגב ואמסלם מודים כי מה שנותר משמעותי בזהות העדתית שלהם הוא אוכל. 

אוכל מנחם וחם וביתי, בקיצר משהו לסגוד אליו.

כך הרבדים הקתולים שבמסורת שלהם מתעכלים בבשר.

ומאידך הופכים לכלי נהדר במלחמת התרבות האלקטורלית של הפוליטיקאים.

החוויה האותנטית לכאורה במטבח אינה חוויה ציונית מגשימה, אין בה עשייה למען העם.

היא מסתכמת בפרישת המזון לעיני כל עם חיוך.

וככה נראית מדינה בקריסה. אכול ושתה כי היום שבת.

המזון מכסה על היעדר חשיבותם של רגב ואמסמלם בתולדות המפעל הציוני. מכסה על העובדה שמחשבים יכולים להחליף אותם. שאין צורך בהם כנציגים ושאת עשייתם גם פרוטוקול-חכם יכול להחליף היום.

1. העובדה שהם מיותרים בתהליך הפוליטי בעולם הדיגיטלי
2. שאין להם חשיבות היסטורית
3. הצורך שלהם להציג משהו "זהותי", "אותנטי" לקהל הישראלי
4. שימוש בבישול כרמיזה לחום, שפע ופלפליות
5. העובדה שמדינת ישראל מכורה לתכניות בישול

מובילה אותם להכניס אותכם למטבח שלהם. 

פחות משיש להלקותם על כך, יש לראות בכך דוגמה כיצד הציבור והממסד מטומטמים לחלוטין.

כיצד פשתה בעמנו אחת מ-3 התאוות שרבי נחמן מברסלב זיע"א הזהיר מהם. 

1. תאוות נשים
2. תאוות ממון
3. תאוות אכילה

מכיוון שתאוות הנשים והממון כבר הפכה לנורמה ישראלית, כל שנשאר הוא למסד את התאווה השלישית.

ואולי הסירים והמחבתות הם עדות שזה כל מה שנותר למעשה מהשיח העדתי לגווניו.

מזון.

אולי זה רק מוכיח כמה אין בו שום תועלת בישראל 2021. שאוכל הפך ל'סיפורי סבתא' של אנשים נטולי זהות.

שפוליטיקאים שגאים ב"מזרחיות" שלהם, הם בדיוק אלה שנתנו לביבי להפוך את ישראל למדינת כלל אזרחיה.

שהם לא מסוגלים לעשות שום דבר מלבד להוציא שדים עדתיים וסירים ולסכסך בין יהודים.

והעיקר שתאכלו את הקדרה שבישלו.

לא יודע מה איתכם, אני לא מבקר מסעדות אבל לדעתי מדובר בתבשיל מקולקל ואני סבור שכדאי להם לעזוב את הסירים ולהתחיל לבשל מדינה יהודית.

אבל כאן שורש הטרגדיה. אמסלם ורגב לא יודעים מהי מדינה יהודית.

כי אצלם מדינה יהודית היא בליל מושגים מעורפלים וריקניים של 'ממלכתיות', 'דמוקרטיה' ו'שלטון החוק', ואין להם שום רעיון מקורי אחד בראש ששמעתי מחיי.

המושגים שלהם ממילא בושלו על ידי אשכנזים, והם? הם רק ממשיכים ללקק את הסירים של הגרמנים בבג"ץ ובכנסת.

העיקר יש דג לשבת.

בתיאבון יהודים.

אני כמעט הלכתי להקיא.