שר הביטחון הישראלי, בני גנץ, נפגש אתמול (ראשון) ברמאללה עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס – בעוד מדובר בפגישה הראשונה בין הדרג הבכיר ביותר מאז 2010.
שר הביטחון בני גנץ ויו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (צילום: Getty Images, רויטרס)
הפגישה בין השניים מסמנת שינוי משמעותי בתקשורת בין הצדדים, לאחר למעלה מעשור של ניתוק כמעט מוחלט בין הדרגים המדיניים של ישראל והרשות הפלסטינית.
מלשכתו של שר הביטחון נמסר כי גנץ אמר לאבו מאזן שישראל תנקוט בצעדים חדשים לחיזוק הכלכלה הפלסטינית. כמו כן השניים דנו בנושאי ביטחון והסכימו לשמור על קשר.
גורם פלסטיני אמר כי שר הביטחון הישראלי ויו"ר הרשות דנו בצעדים אפשריים לשיפור היחסים. לדבריו, השיחה כללה דרישות פלסטיניות להפסקת הפעולות הצבאיות הישראליות באזורים הפלסטינים בגדה המערבית, לאפשר איחוד משפחות בתוך ישראל, והענק היתרי עבודה נוספים לפלסטינים בתוך שטח ישראל.
גורם בסביבת בנט התייחס לפגישה, ואמר כי ראש הממשלה אישר את הפגישה הזו, אך הדגיש כי "מדובר בפגישה שעניינה סוגיות שוטפות של מערכת הביטחון מול הרשות הפלסטינית. אין שום תהליך מדיני מול הפלסטינים – וגם לא יהיה".
כאמור, מדובר בפגישה הראשונה זה שנים בין דרגים בכירים כאלה. בשנת 2010 ראש הממשלה לשעבר בנינמין נתניהו נפגש עם אבו מאזן, והנשיא לשעבר שמעון פרס נפגש עם יו"ר הרשות בשנת 2013. מאז, לא התקיימו פגישות רשמיות בין בכירים משני הצדדים.
הנשיא ג'ו ביידן ורה"מ נפתלי בנט בפגישתם הראשונה בוושינגטון (צילום: איי.פי)
בפגישה השתתפו גורמים שונים, כמו מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף רסאן עליאן, השר לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית חוסיין א-שייח וראש המודיעין הכללי מאג'ד פארג', והיא נמשכה כשעתיים וחצי. גנץ ואבו מאזן שוחחו בארבע עיניים במשך כ-40 דקות.
שר הבריאות ניצץ הורוביץ כתב בחשבון הטוויטר שלו: "מברך על פגישת שר הביטחון עם נשיא הרשות הפלסטינית. לאחר נתק ארוך ומזיק של שנים עם השכנים הקרובים ביותר, הגיע הזמן לחדש את ההידברות ושיתוף הפעולה עם הרשות. כך עשיתי בפגישתו עם שרת הבריאות הפלסטינית לפני מספר שבועות, וכך יש לעשות בכל התחומים – האזרחי, הכלכלי, הביטחוני והמדיני".
הפגישה בין השניים נערכה יומיים לאחר שראש הממשלה בנט נפגש עם הנשיא האמריקני ג'ו ביידן בוושינגטון, שם השניים דנו בין היתר בנושא הפלסטיני. בתום הפגישה, מהבית הלבן נמסר כי "הנשיא הדגיש את חשיבותם של הצעדים לשיפור חיי הפלסטינים ושל התמיכה בהזדמנויות כלכליות עבורם. ביידן ציין גם את החשיבות בהימנעות מצעדים שעלולים להגביר את המתיחות ואת תחושת חוסר ההגינות, כמו גם לפגוע בבניית האמון בין הצדדים.
