העלילה של סרטה החדש של ליסה ג'וי מתרחשת במיאמי, בעתיד הרחוק, כשהיא מוצפת כולה במים. הגיבור, ניק, הינו בלש זיכרון, בעל עסק ייחודי המאפשר לאנשים לחיות מחדש את הזיכרונות שהם בוחרים מבעוד מעוד. קריצה ל"שמש נצחית בראש צלול", וקריצה נוספת לסרט "התקופה היפה בחיי".
הנרטיב נשמע מוכר, אך "מסע בזיכרון" מצליח להיות מקורי ונוגע ללב, בעיקר בזכות עבודת הבימוי של ג'וי, וכמובן, בזכות הליהוק המוצלח. ניק מתפרנס בכבוד, ולעיתים הוא אף עוזר למשטרה על מנת לגרום לעדים להוציא זיכרונות שהם לא מוכנים לחשוף.
השותפה של ניק, אמילי, נמצאת יחד איתו, אך יותר מאחורי הקלעים, ופחות בקדמת הבמה. האירוע המחולל קורה כאשר אישה נכנסת למשרד של השניים ומבקשת לשחזר את הזיכרון האחרון שלה במטרה למצוא את המפתחות לבית שלה. בקשתה של האישה נראית לניק ואמילי משונה מעט, אך הם מחליטים לשתף איתה פעולה.
העלילה מתפרשת על תקופת זמן של מספר חודשים, במהלכה מתגלים לא מעט סודות אפלים, אליהם קשורה כמובן האישה המסרותית שכל מבוקשה היה למצוא את המפתח שאבד לה. מכאן הסרט מצליח לסחוף את הצופה, ולמעשה, לא לשחרר עד הסיום המפתיע.
וכמובן, אי אפשר לדבר על "מסע בזיכרון" בלי להזכיר את הויזואליות המרשימה שלו. הדימוי של חיי עיר, בלילה, בעיר מוצפת מים, מהפנט ומקורי. גם הפסקול של הסרט מעורר התפעלות ומצליח לאחד את הכל לכדי יצירה אחת שלמה, מיוחדת במינה, סוחפת.
אין ספק כי הזיכרון הינו התמה המרכזית של הסרט הזה, אך הוא עטוף בלא מעט נושאים נוספים, חשובים ומעניינים לא פחות. לסיכום, "מסע בזיכרון" בהחלט שווה צפייה, גם אם לא אהבתם את "שמש נצחית בראש צלול".