דעה: פוליטיקאים בקורונה - כאן התחלתי לחשוד
הסופר שיפו יונתן בלושטיין עם מאמר אורח מסקרן במיוחד על פוליטיקה, פנדמיה, האיפוס הגדול וזכות הציבור לדעת מה מתרחש מאחורי הקלעים
09.08.2021 02:42
על רקע השינויים הדרמטיים שחלו בעולם בשנים 2020 – 2021, ברצוני להפנות תשומת לב הקוראים לתופעה קיצונית ויוצאת דופן, שאיננה נדונה אף פעם בכלי התקשורת המרכזיים. תופעה ייחודית זו, אפשר שהיא מפתח ראשי להבנת דברים רבים שהתרחשו בזירה הבינלאומית בשנים הללו. עניין זה עליו אני כותב, הוא התיאום יוצא הדופן בין כמעט כל ראשי המדינות וחברי הממשלות ברחבי העולם, לאור אירועי הפנדמיה.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
לכאורה, כפי שמקווים להאמין רבים, מדובר בסוג של ברכה. שלא כפי שהיינו מצפים, חברו להם יחדיו אלפי פוליטיקאים מרחבי העולם, שמו בצד מחלוקותיהם האידיאולוגיות, הלאומיות והכלכליות, והחליטו לפעול כמעט כגוף אחד, בעל אג'נדה סדורה של "לוחמה בנגיף'", הכוללת סגרים, מסיכות, ריחוקים חברתיים, סגירת עסקים קטנים ובינוניים, ודרכוני חיסונים. כל זאת בשם "הגנת האינטרס הציבורי", כמובן. חפצני אולם ליידע אתכם, שיש עם מצב זה מספר בעיות מהותיות, חיוניות ועקרוניות, שחשוב כי יתקיים בגינן דיון ציבורי, שכן מעלות הן חשד משמעותי בנוגע לתופעה זו:
- אין לכך שום תקדים היסטורי. פתחו את ספרי ההיסטוריה, ותיווכחו לגלות כי לא היה מעולם מצב בו כלל הפוליטיקאים מרוב המדינות בעולם, ואף לא משליש מהן, שיתפו פעולה באופן מופתי עם אותה תוכנית סדורה. למעשה, תתקשו למצוא אפילו שלוש-ארבע מדינות שכנות, בהיסטוריה מתועדת של אלפי שנים, ששיתפו פעולה בצורה אחידה ומוסכמת עם אותה התוכנית בדיוק. עלינו לשאול לאור זאת – מה הביא את אותם פוליטיקאים לכזה שיתוף פעולה מופתי, ולכאורה נאור, עם עמיתיהם המרובים, אשר קודם לכן עסקו בעיקר במלחמה בהם, בהתעלמות מהם או בגידופם מדי פעם? האם עשו זאת מטוב ליבם ומוסרם הגבוה? אין הרי הפוליטיקאים ידועים ברובם בתכונות של טוב לב ומוסר. חשבו מה היה יכול להניע אותם לכדי כזו עשיה, וזכרו שאדם מבוגר אינו משנה עורו ודרכיו בתוך שבועות או חודשים... בדרך כלל גם לא בטווח של שנים.
- היישום היה מהיר להפליא. אותם פוליטיקאים ובירוקרטים, אשר לרוב מתלוננים אנו ובצדק על איטיות עשייתם וחוסר יעילותה, הפליאו לעשות וליישם במהירות שיא, חקיקה ואכיפה בקנה מידה ארצי ובינלאומי. נדמה הדבר כאילו, התוכניות לכך היו מוכנות כבר מראש. בחושבכם על כך, זכרו למשל את אוזלת היד המתמשכת של הפוליטיקאים בארגון של כמעט כל יוזמה לוגיסטית: החל הקמת רכבת תחתית, וכלה באירועי חגים ואבל, מבצעים צבאיים, בעשיית הסכמי שלום, במתן הטבות לציבור, ועוד. הלמדו לפתע כמעט כל הפוליטיקאים והבירוקרטים לפעול על דרך העשייה היעילה?
- העניין בבריאות הציבור. בדרך כלל, אין למרבית הפוליטיקאים שום עניין אמיתי בבריאות הציבור. ישראל, ועוד כמה מדינות בודדות עם רפואה סוציאלית, הינן מאוד יוצאות דופן בנוף הפוליטי-רפואי הבינלאומי, שבדרך כלל זורק את האזרחים לעזאזל בכל הנוגע לחולי או פציעות. בארצות הברית למשל, אין זה נדיר שאשפוז ממוצע יגיע לעלויות של מאות אלפי דולרים, וכדי להימנע מתשלום סכומים מופרכים שכאלה, יש צורך בתשלום חודשי גבוה מאוד על ביטוח רפואי פרטי (אלא אם עובד האדם במוסד המספק ביטוח שכזה).
עם זאת גם בישראל, כמו ברוב מדינות העולם, לפוליטיקאים עד כה היה עניין מועט מאוד, בממוצע, בבריאות הציבור. השמעתם פעם פוליטיקאי ישראלי או אמריקני מדבר על תזונה נכונה, אימון גופני, או רפואה מונעת?... אף לא אחד מאלף פוליטיקאים טרח אי פעם להתבטא בצורה רצינית בנושאים שכאלה.
עם פרוץ הפנדמיה, כמעט 100% מן הפוליטיקאים התחילו לפתע, לכאורה, להביע עניין רב בבריאות הציבור. מובן וברור, כי רובם עשו זאת על דרך האופורטוניזם, כיאה למקצועם הבזוי. מצאו הם בכך נישה של עניין ציבורי, למשיכת תשומת לב בוחריהם. הדבר טבעי להם לעשותו. אולם על רקע זה, חשוב כי גם נחשוד במעשיהם ומניעיהם, אשר בהכרח לעיתים קרובות אינם טהורים.
- האינטרס הציבורי נוגד את הגלובאלי. כל מדינה, יש בה שפות, תרבויות, מסורות, היסטוריה וערכים שונים, במידה כזו או אחרת. באופן תיאורטי, תחת שלטון דמוקרטי או רפובליקני, תפקיד משרתי הציבור הוא לייצג את העם ורצונותיו, כפי שמתבטאים בתנאים היחודיים של עמם ומדינתם. אנו מסכימים למשל, כי בארצות הברית לא מתאים חיקוקו של דבר מה כגון 'חוק השבות', ואילו בישראל הרעיון של 'גרין קארד' זר למהותנו – זאת בשל הבדל היסטוריה, תרבות, וכדומה. כאשר ישנה תוכנית בעלת השלכות מרחיקות לכת על חייהם של רוב רובם של אזרחי מדינה, ראוי כי כל תוכנית שכזו תותאם לנסיבות הייחודיות של כל חברה באשר היא. אך מה שניכר היה במעשי הפוליטיקאים בשנים 2020-2021, הוא תוכנית אחידה שנאנסה על כלל הציבור בכל אזור כמעט באותו האופן. מכאן, שאותם פוליטיקאים מעלו בייצוג ציבוריהם.
- ישנו שותף מרכזי מאחורי הקלעים. קלאוס שוואב הינו המייסד והבעלים של הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum). בכל שנה בחודש ינואר, מזה שנים רבות, קלאוס שוואב וארגונו מביאים יחדיו את צמרת מנהיגי העולם, מעשרות מדינות, להיפגש בעיר דאבוס, בשוויץ. במפגש שנתי זה, אשר המנהיגים והמדינות אף פעם לא מפספסים, דנים הפוליטיקאים יחד עם מיליארדרים (הון-שלטון) במה שהם עצמם מכנים "סדר עולמי חדש". גם בנימין נתניהו הקפיד להגיע במשך שנים למפגשים אלה, ומדי פעם נאם בהם.
בקיץ של שנת 2020, קלאוס שוואב פרסם ספר ושמו: "קוביד 19: האיפוס הגדול" (COVID 19: The Great Reset). בספרו זה, מר שוואב פורס משנתו על כינון אותו סדר עולמי חדש – סוג של ניאו-פיאודליזם, כלכלה של אדונים וצמיתים, תוך שימוש בצעדי הממשלות על רקע הפנדמיה לקידום אותה תוכנית. הספר הינו רב מכר משמעותי בחנויות אמאזון. סיסמתו המפורסמת של האיפוס הגדול, אשר הופיעה גם בפרסומות ממומנות באתר יוטיוב, היא: "לא יהיה לכם שום רכוש, ותהיו מאושרים". סיסמא נוספת ומוכרת באשר לזכותו של אדם לטייל בחיק הטבע, מהגותו של קלאוס, הינה: "(תחת האיפוס הגדול, הטבע) אינו מוצר מזון בסיסי, אלא כחטיף הניתן לחיית מחמד" (Nature is not a staple, but a treat). אותה כלכלת אדונים-צמיתים שמקדם מר שוואב, מכנה הוא אותה בשם המכובס: "קפיטליזם של בעלי אינטרסים" (Stakeholder Capitalism). המינוח האנגלי רומז למשמעות האמיתית – האנשים החשובים היחידים כמעט בשיטה זו, הם "בעלי המניות".
בתמונה: ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, לוחץ ידו של קלאוס שוואס בחום, בשנת 2017.
כאיתות סגולה לרעיונותיו של מר שוואב, במהלך השנים 2020-2021, מנהיגים עולמיים בולטים רבים, כגון קנצלרית גרמניה מרקל, ראש ממשלת קנדה טרודו, וראש ממשלה ניו-זילנד ארדרן, התבטאו במספר נאומים שלהם בפני עמם על הצורך ב-"איפוס גדול" ("Great Reset").
אני סמוך ובטוח שרובכם מעולם לא שמעתם על עובדות אלה, או על קלאוס שוואב, וזה בדיוק חלק מהעניין – כלי התקשורת המרכזיים והממסדיים לרוב מעמידים פנים שהאיש הזה אינו קיים, במיוחד במדינת ישראל.
ציינתי עד כה אפוא, חמישה מרכיבים אשר לעניות דעתי, יש בהם מספיק בכדי לסמר שיער ולהדיר שינה מן האדם המפוקח והמשכיל, בהקשר להתנהלות הפוליטיקאים בשנתיים האחרונות. אלו הם, בקצרה:
א. היעדר התקדים ההיסטורי לסוג כזה של שיתוף פעולה.
ב. היישום המהיר להפליא של הפעולות שביצעו.
ג. העניין הפתאומי בבריאות הציבור.
ד. הניגוד בין האינטרס הציבורי לזה הגלובלי.
ה. מעורבותו של אדם חורש מזימות בעל תוכנית זדונית, בניצול אותה עשיה למטרותיו המעוותות.
ישנם כמובן עוד סממנים מחשידים ובעיתיים, אשר קצרה היריעה במאמר דעה זה ממניינם.
ברצוני אם כך, להתריע בפניכם קוראים יקרים, בעניין תהליכים מדאיגים המתרחשים מתחת לפני השטח, אשר יש בהם סימנים לכל המוכנים לפקוח עיניהם ולחקור את אשר קורה בעולמנו כעת. אף אם מלאים אתם בספק באשר לטיעונים והעובדות שהצגתי במאמר זה, שאלו עצמכם שאלו נוספת חשובה – מדוע אין נושאים אלה זוכים לכל התייחסות או דיון בכלי התקשורת? אדרבא, שזו אחת הדרכים המצוינות והמוכחות ביותר לבחינת קיום אמיתות הנסתרות מאיתנו – השאלה אילו סוגי דברים, אנשים אינם מוכנים לקיים דיון בעניינם, או אף לאזכרם.
מחבר המאמר.
שיפו יונתן בלושטיין, בעל תארים במשפטים וממשל, הוא סופר פורה אשר פרסם כשמונה ספרים באנגלית ובעברית. עמוד הסופר שלו באמאזון ארה"ב הינו:
https://www.amazon.com/Jonathan-Bluestein-Shifu/e/B07D9Q9CJL/
שיפו בלושטיין הוא גם ראש ארגון אמנויות הלחימה בלו ג'ייד, בו ניתנת הוראה במספר סניפים של קונג פו סיני מסורתי:
