העלילה של "מים שקטים" מרפררת לסיפורה של אמנדה נוקס, סטודנטית אמריקאית המתגוררת באיטליה, אשר יום בהיר אחד, מואשמת ברצח של שותפתה לדירה. נוקס ישבה בכלא באיטליה במשך ארבע שנים, עד אשר זכתה למשפט חוזר ויצאה לחופשי.
כך למעשה, החלק הראשון של הסרט מבקש ליצור בקרב הצופה תחושה עמוקה ואותנטית של הזדהות, זאת באמצעות הגיבור, פועל בניין שמחליט לטוס לצרפת במטרה לבקר את בתו אשר נמצאת בכלא, במטרה לשחרר אותה. מתחת לאותו דרייב, מסתתרות שנים רבות של הזנחת הקשר ורגשות אשם כבדים.
אין ספק כי מדובר על אחת מתצוגות המשחק המרשימות ביותר של מאט דיימון, ואכן, זמן קצר לאחר שהסרט יצא לאוויר העולם, גרף השחקן לא מעט ביקורות טובות על תפקידו, מצד המבקרים והצופים כאחד. למעשה, ניתן לומר כי תפקידו ומשחקו של דיימון הם אלה אשר מעניקים ל"מים שקטים" את הטון הכה ייחודי שלו.
כאשר מגיע הגיבור לבית מלון קטן בניס, צרפת, הוא ילדה קטנה ואת אימה, איתה הוא מפתח מערכת יחסים. המפגש בין השניים הופך די מהר להיות חלק מרכזי מהסרט, כאשר הקשר בינו לבין בתה של האישה הצרפתייה הולך ותופס תאוצה, ולמעשה מאפשר לו לתפקד כאב נוכח לראשונה בחייו.
בניגוד לילדה הקטנה, שמתלהבת מדמות האב שפרצה לחייה, בתו של הגיבור, אשר נמצאת בכלא, לא ממהרת לקבל את אביה בחזרה, ולמעשה, היא מפגינה במלוא העוצמה את הכעס והאכזבה שהיא חשה כלפי אביה, על אף שעזב את חייו ועשה את כל הדרך לצרפת במטרה להוציא אותה מהכלא.
מדובר על הצצה נדירה, אותנטית ומורכבת על חיי משפחה, וליתר דיוק, על מערכת היחסים הסבוכה בין אב לבתו. במובן הזה, "מים שקטים" מתפקד כדרמה עדינה וחשובה, כזו שמצליחה לעורר קשת רחבה של רגשות, החל מכעס, אכזבה, ותסכול, ועד הזדהות, תקווה, ואהבה.
