חיסון הקורונה שפותח על ידי פייזר וביו-טק הוכח כהצלחה – כאשר הוא הראשון שקיבל אישור לשימוש חירום בארצות הברית, והוא פופולרי מאוד ברחבי העולם. אך ההפצה המהירה של החיסון נמצאת מאחורי מעטה של סודיות – מה שלא מאפשר לציבור לערוך בדיקה על כוחה המתהווה של פייזר.
פייזר (צילום: Shutterstock)
Public Citizen – ארגון להגנה על זכויות הצרכנים אשר קיבל גישה למספר חוזים מודלפים של פייזר – פרסם ביום שלישי דו"ח אשר שופך אור על האופן שבו החברה משתמשת בכוח שלה כדי "לשנות סיכון ולמקסם את הרווחים".
ענית התרופות ממנהטן שמרה על רמות הדוקות של סודיות בכל הנוגע למשא ומתן שלה עם ממשלות ברחבי העולם, על חוזים שיכולים לקבוע את גורל האוכלוסיות. "החוזים מציבים בעקביות את האינטרסים של פייזר לפני צווי בריאות הציבור", אמר זיין ריזבי, החוקר שחיבר את הדו"ח.
הארגון מצא נושאים משותפים במגעים בין המדינות והגורמים השונים – לא רק סודיות כבדה, אלא גם סעיפים אשר לא מאפשרים לתרום מינונים של פייזר. בשלב זה, המחלוקות מוסדרות בבית משפט לבוררות חשאית, כאשר פייזר תוכל לשנות את התנאים המרכזיים, כולל מועדי מסירה, ולדרוש נכסים ציבוריים כבטוחה.
שרון קסטיו, דוברת פייזר, אמרה כי סעיפים סודיים הם דבר "סטנדרטי בחוזים מסחריים", והם "נועדי לסייע בבניית אמון בין הצדדים, כמו גם להגן על המידע המסחרי החסוי שהוחלף במהלך משא ומתן".
אף שפייזר לא קיבלה מימון ממשלתי במסגרת מבצע Warp Speed, אשר מטרתו הייתה להאיץ את פיתוח החיסון, היא כן קיבלה הזמנות מוקדמות בהיקף עצום בארצות הברית. כמו כן, היא התנגדה לוויתור על קניין רוחני שיכול היה להביא לשיתוף הטכנולוגיה שלה.
משרדי פייזר (צילום: Shutterstock)
מומחים שבדקו את תנאי החוזים עם ממשלות זרות, כמו עם ברזיל, צ'ילה, קולומביה והרפובליקה הדומיניקנית, מצאו דרישות קיצוניות של קבלת בטוחות של נכסים. "זה כמעט כמו שהחברה תבקש מארצות הברית לשים את הגרנד קניון כבטוחה", אמר לורנס גוסטין, פרופסור למשפט בריאות הציבור באוניברסיטת ג'ורג'טאון.
חברת התרופות דחתה את ההיגיון הזה. "פייזר לא התערבה ואין בכוונתה להתערב בנכסים דיפלומטיים, צבאיים או תרבותיים משמעותיים במדינה", אמרה הדוברת קסטיו, "להגיד משהו הופך הוא חוסר אחריות והטעיה".
עד כה, פייזר חתמה עסקאות עם 73 מדינות עבור החיסון שלה. על פי נתונים של Transparency International, חברת עורכי דין מלונדון, רק חמישה חוזים פורסמו, מה שמראה על "ניתוק משמעותי". "הסתרת חוזים מעיני הציבור או פרסום מסמכים מלאים בטקסט, פירושה שאיננו יודעים כיצד יגיעו חיסונים, מה קורה אם דברים משתבשים, ורמת הסיכונים הפיננסיים", אמר טום רייט, מנהל מחקר בארגון שקיפות הבריאות העולמית.
מנכ"ל פייזר, אלברט בורלא (צילום: Getty Images)
אחד החוזים שהושגו הוא עם ברזיל, ובו נחתם כי אסור על הממשלה לפרסם "כל הודעה פומבית הנוגעת לקיומו, נושאיו או תנאים של ההסכם, או להעיר על יחסיה עם פייזר ללא הסכמה מראש ובכתב ע"י החברה". על פי החוזה, בדומה לזה שבאלבניה ובקולומביה, לפייזר יש שליטה בלעדית על אספקת החיסונים, והיא יכולה לשנות את לוחות הזמנים למשלוח.
כמו כן, הארגון Public Citizen מצא כי החוזים מחייבים את הממשלות "להגן על פייזר" מכל תביעה, טענות, פעולות, דרישות, נזקים, עלויות והוצאות הקשורות בקניין רוחני לחיסון.
כזכור, בחודש ינואר ברזיל אמרה בפומבי כי פייזר מתעקשת על תנאי חוזה "לא הוגנים ופוגעניים", והצביע על סעיפים סודיים נוקשים. עם זאת, חודשים ספורים לאחר מכן, ברזיל חמתה על חוזה של מיליארד דולר עם ענקית התרופות עבור 100 מיליון מנות. Public Ciziten טוענים כי החוזה שנחתם הכיל הרבה מההוראות שפעם ברזיל התנגדה להם.
ארגנטינה גם דחתה תחילה את המשא ומתן עם פייזר, כאשר שר הבריאות לשעבר במדינה אמר כי החברה "התנהגה בצורה גרועה מאוד", עם דרישות שלא תואמות את חוקי המדינה. אך מאוחר יותר, ארגנטינה הסכימה לרכוש 20 מיליון מנות חיסון – והחוזה לא פורסם מעולם.
