התכווצויות שרירים הינה תופעה נפוצה במיוחד והיא מתרחשת בדרך כלל הן בעקבות פעילות גופנית מוגזמת, והן בעקבות ישיבה ממושכת, עמידה ממושכת, או מחסור בסידן. חשוב לשים לב לתופעה ולהבין הם מדובר על עניין שבשגרה, במידה וכך הדבר, יש לפעול התאם. הנה כמה טיפים חשובים.

תזוזה ופעילות

כיום, בעידן המודרני בו אנו חיים, חלק ניכר מהמשרות דורשות ישיבה ממושכת מול המחשב, ללא שום סיבה מיוחדת לקום ולהפעיל את השרירים, אלא אם כן קמים לשירותים או לאכול. המחסור בפעילות מביא להתנוונות של השרירים, אשר בסופו של דבר גורמת לכאבים עזים, בייחוד בשעות הלילה.

כדי להימנע מהתופעה המעיקה, יש לבצע פעילות גופנית במהלך היום, על בסיס קבוע. זה יכול להיות כל דבר, אופניים, מנוי לחדר הכושר, וכמובן גם כמה הליכות בשבוע. כל אלה יעזרו להפעיל את שרירי הרגליים, לעודד זרימה של מחזור הדם ועל ידי כך להקל על הכאבים באופן משמעותי.

מעבר לפעילות גופנית שגרתית, כדאי להטמיע פעילות גופנית בשגרה: להשתדל ללכת ברגל ממקום למקום, לשאת שקיות כבדות וכדומה. כמובן שיש לעשות כל שינוי בהדרגה, משום שפעילות מאומצת מדי באופן פתאומי עשויה לפגוע ברקמות השרירים שלנו, במיוחד אם לא עושים פעילות גופנית באופן קבוע.

מתיחות

גם טרם האימון וגם לאחר האימון, רצוי למתוח היטב את כל הגוף שלנו, כדי לחמם היטב את השרירים: החימום טרם האימון הוא הכרחי, משום שהוא מסייע לשרירים להתחמם ולהיות מוכנים לאימון. כתוצאה מכך, הם אינם מופתעים מהמאמץ, משום שאיננו פתאומי. הדבר מונע שחיקה של השרירים בטווח הארוך. לאחר האימון יש לבצע מתיחות כדי לקרר את השרירים בהדרגה, כך שלא יתפסו.

התמתחויות בבקרים, הן דרך מצוינת נוספת, שמטרתה לסייע ולמנוע כאבי שרירים. כאשר אנו מבצעים מתיחות, כדאי להשקיע מינימום של 30 שניות על כל שריר, כדי שהפעולה תהיה אפקטיבית.

אשלגן

מינרל שגופנו צורך על בסיס קבוע, משום שהוא משתתף בתהליכים רבים, כגון העברת נוזלים וחומרים שונים אל התא ומחוץ הלו ודאגה לתעבורה תקינה של אותות עצביים הלאה.

האשלגן דואג לשימור תפקודם האופטימלי של השרירים שלנו: ראשית, הוא דואג להעברה נכונה של פקודות ממערכת העצבים שלנו אל השרירים שלנו, כך שהם יפעלו, יתנועעו ויתפקדו באופן איכותי, ללא תנועות לא נכונות, לא מדויקות או מגושמות, שעשויות לפגוע בפעילות של השרירים.

בנוסף, האשלגן משתתף בתהליך פירוק הסוכרים של גופנו ודואג לאגירתם בשרירים שלנו. כתוצאה מכך, השרירים שלנו נהנים מאנרגיה טהורה, לה הם זקוקים כדי לתפקד באופן אופטימלי.

כאשר אנו סובלים ממחסור באשלגן, אין לנו מספיק סוכרים בשרירים, כך שהם סובלים ממחסור באנרגיה, שמביא לכאבים עזים. מחסור באשלגן נגרם בעיקר עקב תזונה תעשייתית, הנמנעת מפירות וירקות. חשוב לדעת כי רוב הפירות והירקות מכילים אשלגן: עגבניות, מלפפונים, חסה, שומר, קולרבי, תפו”א, לפת, ארטישוק, עלים ירוקים, בננות, תפוזים, פירות יבשים, קטניות כגון שעועית לבנה ועדשים, שקדים, אגוזי ברזיל וגרעיני חמנייה (לא קלויים) ועוד ועוד.

סידן

הסידן מייעל את תהליכי התקשורת בין מערכת העצבים שלנו ובין השרירים. בנוסף, הסידן דואג באופן אישי לתהליך הכיווץ של השרירים שלנו: במהלכו עם נושמים לרווחה וכלי הדם שלנו חווים רגיעה. ככל שגופנו ייהנה מרמות יפות יותר של סידן, כך השרירים שלנו יתכווצו באופן איכותי יותר.

כאשר אנו סובלים ממחסור בסידן, הגוף שלנו יתקשה לכווץ את השרירים שלו כראוי, עקב קושי בתקשורת בינם ובין מערכת העצבים. כתוצאה מכך, השרירים שלנו יישארו רפויים לאורך זמן ובסופו של דבר – יכאבו כתוצאה ממחסור בתנועה וכיווץ איכותיים. יש לציין כי הסידן אחראי לכיווץ כל שרירי הגוף, כך שמחסור חמור בסידן עשוי לגרום לקשיי נשימה והפרעות בשריר הלב.

כדי להשיב את הסידן מומלץ לצרוך הרבה מזונות המכילים סידן כגון עלים ירוקים, כרוב, כרובית, ברוקולי, צנון, דלעת, תאנים, טחינה, תפוזים, סויה, חיטה מלאה, קטניות וחלב ומוצריו. במידה ומדובר בחסך חמור, ניתן ליטול תוסף תזונה.