את החומרים לסדרת הדוקו החדשה על הביטלס צילם הבמאי מייקל לינדזי אי שם בשנת 1969 במטרה ליצור תוכנית טלוויזיה אשר תתעד את הלהקה במשך שבועיים בהם יצרו את אחד האלבומים האהובים שלהם, "Let It Be", אשר בסוף יצא רק שנה לאחר התפרקות הלהקה.
כעת, עשרות שנים מאוחר יותר, קיבל הבמאי פיטר ג׳קסון גישה לכל ה-50 שעות צילום אשר הוקלטו אי שם, במשך כמה שנים, וליכד אותם לכדי סדרת דוקו חדשה, מפתיעה, וסוחפת, בת שלושה פרקים. כאמור, הסדרה מבקשת להציג את חברי הלהקה באור אחר, והיא לגמרי מצליחה.
כך למשל, די מהר מסתבר כי למרות שהשמועות העידו על התפוררות כואבת ואיטית של הלהקה, כולם היו די שמחים ומרוצים כל הזמן. ובדיוק את זה הסדרה בוחרת להדגיש ולספר. מדובר על זווית מעניינת ושונה לגמרי והיא לא רק מעניינת, אלא רק מרגישה אותנטית ואמיצה.
כמו כן, הדוקו החדש בוחר להתעלם מכמה דרמות די גדולות בחיי הלהקה, החל מהתפטרותו של ג׳ורג׳, ועד ההתמכרות של לנון להרואין. ובכל זאת, המעריצים ישמחו לעוד כמה שעות של מנה גדולה של ״הביטלס״, כזו שמציגה את הלהקה כפי שמעולם לא נראתה בעבר.
כמובן שאחד מרגעי השיא של הסדרה הוא ההופעה המפורסמת על הגג, אשר בדיעבד, הייתה האחרונה של הלהקה. ההופעה עצמה, מאחורי הקלעים, ההכנות, והרגעים של אחרי, כולם מפורטים היטב ומוצגים בצורה מהפנטת במהלך אחד הפרקים של הסדרה.
ניתן לומר כי ״הביטלס גק באק״ היא לא רק סדרה על הלהקה המיתולוגית, אחת החשובות שידעה ההיסטוריה האנושית, אלא גם סדרה על יצירתיות, אהבה, שותפות, הקרבה, והרבה חלומות. הבחירה של ג׳קסון לשים את מוקד תשומת הלב דווקא על הרגעים האופטימים, היפים, היא מרעננת וחשובה, והתוצאה היא כאמור, מכשפת.