סיכום שנה: חמשת הסרטים הגדולים של 2021
על אף שהשנה שחלפה הייתה לא פשוטה עבור תעשיית הקולנוע, עדיין קרה הבלתי אפשרי, ויצאו כמה סרטי מופת בלתי נשכחים. בדיוק בשביל זה, ריכזנו עבורכם חמישה סרטים מהטובים שנעשו השנה
12.31.2021 19:00
מערכת היברו ניוז
שנת 2021 הייתה שנה הפכפכה ומאתגרת בכלל, ולתעשיית הקולנוע בפרט. עם המון ביטולים, דחיות, ועננת סטרימינג אחת שאיימה להשמיד את הקולנוע. ובכל זאת, יצאו השנה כמה סרטים נהדרים, חשובים, ובלתי נשכחים. הנה חמישה מהם: 
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
ארץ נוודים
זכה באוסקר לסרט הטוב ביותר לשנת 2020, אך זו לא הסיבה היחידה לצפות בו. סרטה של הבמאית קלואי ז׳או מציג פורטרט של סיפורים אנושיים, ביניהם גיבורה אחת, נוגעת ללב ובלתי נשכחת. עלילה נעה בין מחוזות התיעוד והבדיון ועוקבת אחר קבוצה של נוודים ברחבי אמריקה. פרנסס מקדורמנד בתפקיד הראשי מצליחה להזכיר לכולנו שהיא אחת השחקניות הטובות של התקופה.
גלגל המזלות
סרטו של הבמאי היפני ריוסוקה המגוצ'י מורכב משלושה סיפורים קצרים, כל אחד מהם חכם ונהדר. המגוצ'י מזכיר לכולנו את האמנות המופלאה של הסיפור הקצר, כן, גם בקולנוע: אישה נשואה היוצאת למסע נקמה, דוגמנית צעירה שמגלה פרט מפתיע על החבר של החברה שלה, ושתי בנות כיתה שנפגשות בעתיד בו אין ווטסאפ. הסיפורים מביאים למסך ייצוג סוחף ואותנטי של מערכות יחסים, דינמיקות, אמת ופנטזיה.
האב
יצירה אינטליגנטית העוסקת בזיכרון ובמרחב הביתי אשר הולך ונהפך זר ומתעתע. על הגיבור משתלטת מחלת הדמנציה, ותודעתו הולכת וקורסת. באמצעות הבימוי והצילום, הצופה נכנס לתודעה זו, ונסחף אחיה. התוצאה היא חוויה צפייה פעילה, בלתי נשכחת, נוגעת ללב. רוב הסרט מתרחש בלוקיישן אחד, ביתו של הגיבור, השחקן אנתוני הופקינס, באחת מתצוגות המשחק המרשימות בקריירה הארוכה שלו, שגם זיכתה אותו באוסקר (השני שלו).
מין חסר מזל או פורנו משוגעים
סרטו של הבמאי הרומני ראדו ג'ודה שהוא למעשה סאטירה פרועה. הגיבורה שוכבת עם מורה בתיכון מקומי, והסרטון של השניים דולף לרשת ומעורר מהומה לא קטנה בכל רחבי העיר ובקרב ההורים בפרט. לבסוף, אותו סרטון מוביל את המורה לצרות ולשימוע במקום עבודתו, אשר מתקיים מול ההורים הזועמים. הסרט מתאפיין בסגנון אחר, פרוע, בעל אלמנטים מובהקים של סאטירה וביקורת, בעיקר על החברה המודרנית, והרומנטית בפרט.
הכרוניקה הצרפתית
החדש של ווס אנדרסון, והוא מצליח להיות, כמו תמיד, מהפנט, אסתטי, צבעוני, מרהיב, שנון, ומרחיב לב. העלילה מתרחשת באמצע המאה ה-20 בצרפת, ומציגה סדרה של כתבות מעת עיתון מקומי. כל כתבה היא למעשה פרק קצר בסרט, והיא אינה קשורה לקודמת. כדרכו של אנדרסון, כל אחד מהם הוא צבעוני, מופרך ומהפנט יותר מהשני. סרט שהוא למטיבי לכת, ובעיקר למעריציו של הבמאי הנהדר הזה. אך גם עבור חובבי קולנוע ומי שמעריך אסתטיקה, בימוי וצילום משובחים מאין כמותם.
