קורה בקפה

סיפור ההצלחה של היזם הישראלי מתחיל באייס קפה, שכידוע, שנחשב לאחד המשקאות האהובים בארץ הקודש. המרענן הרשמי של חופי תל אביב התאים באופן מושלם למזג האוויר השמשי של קליפורניה. אבני הבין זאת, וב- 2014 הקים את FROFFEE, סטארט אפ של קפה קר באיכות גבוהה, טבעוני (טעמתי, לא מרגישים) מושלם לסגנון החיים הבריא של אל איי.

הוא מכר את המוצר לקבוצת משקיעים באקזיט מרשים, וכיום תוכלו לשתות את FROFFEE ביותר מ-800 לוקיישנים ברחבי ארצות הברית. לאחר שהבין שבמציאות הקורונה הקיימת הוא יכול לעבוד מכל מקום, לקח אייפון ואת המחשב האישי ויצא לעבוד ולטייל בעולם.

שוחחנו ממקום המצאו בברילוצ'ה ארגנטינה.

 

נירן, איך זה מסתדר לעבוד ולטייל בעולם תוך כדי?

״זה מסוג הדברים שאחרי שאתה עושה אותם אתה אומר לעצמך: ׳איך לא עשיתי את זה קודם׳. עם כל הטכנולוגיה של היום באמת שאין צורך להתחייב לשהות במקום קבוע. אני עובד במשרה מלאה ויחד עם זאת טיילתי בתקופת הקורונה ב-7  מדינות שונות. אני כל היום לומד על תרבויות חדשות, מנסה אוכל מדהים ומכיר אנשים חדשים. אני בן אדם שמאוד אוהב קיץ. אז לדוגמא עכשיו, כשהחורף מתחיל בארצות הברית אני נמצא בארגנטינה, נהנה מהשמש וממזג האוויר הנפלא. בהתחלה זה היה מאתגר ליצור סוג של שגרת עבודה מסודרת כשאתה נמצא במקומות אקזוטים מדהימים, עם נופים מרהיבים וחיי לילה סוערים. אבל אחרי כמה חודשים פיתחתי לעצמי שגרת עבודה. אני עובד ממקומות עם מתחמי עבודה משותפים ככה שיש אווירה של עשיה, ואני פוגש המון אנשים שמשלבים עבודה יחד עם טיול.״

 

מהיכן הגיע הרעיון לפתוח קפה קר?

״אחרי השירות הצבאי שלי יצאתי לשליחות הסברה של הסוכנות היהודית כחלק מהתפקיד נסעתי עם קבוצות של תגלית לישראל. במהלך הטיולים שמתי לב שכל הקבוצות תמיד מבקשות שנעצור את האוטובוס לשירותים ב- Yellow או בארומה. הם היו חוזרים עם כוסות של אייסקפה וחיוך גדול על הפנים. הם פשוט התלהבו בטירוף מהקפה הקר הישראלי. אתה ואני גדלנו על זה, אז לא חשבנו שיש בזה משהו מיוחד. באותה תקופה גרתי בארצות הברית, והבנתי שיש פה משהו. הקפה הקר האמריקאי, מה שאנחנו מכירים כ פרפרצ׳ינו, הוא בעצם קפה גרוס מלא בסוכר ומדולל עם קרח.

ב- FROFFEE יצרנו פורמולת קפה מיוחדת. עשינו קפה כמו בארץ, אנחנו מקפיאים אותו ולכן הוא שומר על הטעם שלו. הוא הרבה יותר חזק והוא לא מדולל עם קרח. בנוסף, גילינו שקשה לייבא מוצרים חלביים לארצות הברית. לכן, יצרנו אייס קפה טבעוני שהוא גם בריא אבל קודם הוא ממש טעים. התחלנו להביא את הקפה הזה להתכנסויות של קהילות יהודיות וישראליות באל איי וכולם ממש אהבו, גם הישראלים וגם היהודים האמריקאים. בהמשך מכרנו את הקפה על הטיילת של פסיפיק ביץ בסן דייגו. לאט לאט הביקוש גבר והתחלנו לעשות אירועים גדולים, פסטיבלים ואפילו מצעדי גאווה.״

 

ואני מבין שההצלחה הביאה לאקזיט נאה

״כן, התחלנו לקבל הזמנות מבתי קפה שרצו למכור את הקפה שלנו, הגענו למצב שאנחנו מוכרים ל-500 לוקיישנים בארצות הברית. בעקבות ההצלחה נפגשנו עם שורה של משקיעים אמריקאים וישראלים ולפני שנתיים מכרנו את FROFFEE לחברת השקעות פרטית בארה״ב. היום העסק גדל עוד יותר ויש כ- 800 חנויות שמוכרות את הקפה שלנו. אנחנו משווקים גם אבקת קפה קר להכנה מהירה שכל אחד יכול לעשות בבית. החברה שקנתה אותנו שכרה אותי כיועץ שיווקי, ככה שאני עדיין מעורב ועד היום מכרנו למעלה מ-3 מיליון כוסות קפה.״ 

 

נירן אבני, 34, נולד וגדל בהוד השרון. את שירותו הצבאי עשה במשרד הביטחון כיועץ לענייני פלסטינים בחברון. לאחר שירות של חמש וחצי שנים כקצין בקבע השתחרר ופנה  ללימודים אקדמיים. נירן: ״אחרי שנת לימודים באוניברסיטה ממש גירד לי לעשות משהו משמעותי ולא רק להיות סטודנט. קיבלתי הצעה להגיע לארצות הברית כדי לסייע במאמצי ההסברה של משרד החוץ. שמעתי על האנטישמיות הגואה באוניברסיטה של סן דייגו, ארגוני ה- BDS הצוברים תאוצה, ידעתי שזה יהיה אתגר שיכול לעניין אותי.״

 

אילו מראות חווית בעבודתך בסן דייגו?

״החוויה האישית שלי הייתה מאוד קשה אך עם זאת מעצימה. יש את הצד הכואב: אתה רואה כמה שנאה יש כלפי ישראל ואתה מבין את הניתוק בשיח האקדמי ובקמפוסים. גם מצד חלק המרצים וגם של קבוצות סטודנטים שמתיימרים לייצג את הפלסטינים מבלי שהם יודעים בכלל מה קורה בשטח. חלק מהתפקיד שלי בצבא היה לתאם בין הממשל הפלסטיני לממשל הישראלי. אני הכרתי את השטח ולכן, ידעתי שהמציאות המתוארת בקמפוסים היא לא אמת. בצד המעצים של החוויה שלי ראיתי גם את החיבור של הסטודנטים היהודים לישראל וכמה מנהיגות ואהבה יש שם. הם היו מוכנים לתרום ולעשות הכל כדי לספר את האמת על ישראל. אני זוכר שארגנו בקמפוס הפגנה תמיכה שהגיעו אליה למעלה מ-1500  סטודנטים. באנו לדבר במועצת האוניברסיטה והסברנו מדוע האוניברסיטה לא צריכה לקבל הצעות חרם על ישראל וכמה טוב המדינה שלנו עושה בעולם.״

 

כאמור, היית מאוד מעורב בהסברה כנגד ארגוני ה-BDS. לאילו תובנות הגעת במהלך העבודה באוניברסיטה?

״אני אחלוק איתך סיפור. הזמינו אותי לדבר על ישראל כאומת סטארט אפ באיזו כיתה בקמפוס. באמת שום דבר פוליטי רק על ההצלחה הטכנולוגית שלנו. ועדיין הגיעה להרצאה קבוצה של פעילים פלסטינים. הם החליטו לפוצץ את ההרצאה. הם עמדו בשורה מולי עם תמונות של ילדים פלסטינים שלטענתם נהרגו על ידי הצבא הישראלי. שמתי לב שאחד הפעילים ניסה להתחבא ממני- הוא שם את החולצה על הפנים שלו כדי שלא אראה אותו. כשהקבוצה התחילה להתפזר זיהיתי את הפעיל הזה. הוא היה סטודנט צעיר, בן דוד של פלסטיני שהכרתי עוד משירותי הצבאי. אחד שהייתי ממש בקשר טוב איתו, היינו יושבים שעות, שותים קפה ומנהלים שיחות ממש כמו חברים. כשהגעתי לסן דייגו הוא סיפר לי על בן דוד שלו, הראה לי תמונה שלו וחיבר בינינו. דיברתי איתו ושוחחנו על סן דייגו והכל היה סבבה. הסתבר לי אחר כך שבקמפוס הוא פגש סטודנטים וקבוצות פלסטיניות קיצוניות שהפכו אותו לקיצוני. הוא החליט שאסור לו יותר להקשיב לישראלים כי הם ישראלים ושצריך להפגין נגדם. זה שבר אותי. לא הבנתי איך זה הגיוני ששם בשטחים היינו יכולים לדבר, להיות חברים בקשר טוב; וכאן, בארצות הברית הבטוחה, מרחק עשר שעות טיסה יש את ההקצנה הזאת שכל כך ברור שהיא בכלל לא מחוברת למציאות.״

אחד הפרויקטים המצליחים שהיית מעורב בהם הוא המוישה האוס.

״כן, מוישה האוס היה שיתוף פעולה של ה- IAC עם הפדרציה היהודית בלוס אנג'לס. פתחנו בית לצעירים יהודים במטרה לפתח קהילה חיה ומשגשגת שתקרב יהודים צעירים מכל מיני מקומות במדינה. כיום יש למעלה מ- 100 בתים כאלו מסביב לעולם.

כשהציעו לי לעשות את זה אמרתי: ׳בוא נעשה משהו שמחבר בין ישראלים ליהודים.' מפני שיש באל איי המון אירועים ליהודים וגם המון אירועים לישראלים, אבל משום מה הם מופרדים. רציתי לעשות משהו שמחבר. גם אנחנו כצוות ההנהלה היינו מאוד מאוזנים. היינו שני ישראלים ושני יהודים אמריקאים. יצרנו המון אירועים כדי לחבר את הקהילה: ארוחות שבת בערבי שישי, כל שבת בבוקר ארגנו ״שבת ישראלית״ עם סביח או ג׳חנון. יצרנו גם סדנה להכנת חומוס. היו לנו למעלה מ- 250 חברים מהקהילות היהודיות והישראליות. דרך מוישה האוס הפכתי להיות יותר מעורב ופעיל בקהילה. בהמשך הייתי מנטור בתוכנית איתנים של ה-IAC והתנדבתי בהמון אירועים של הקהילה הישראלית.״

 

מה התוכניות לעתיד?

״אז כמובן שאני ממשיך לסייע לחברת ההשקעות שרכשה את FROFFEE אבל בנוסף אני רוצה להמשיך ולסייע לחברות בינלאומיות וסטארטאפים ישראלים לחדור לשוק האמריקאי ולהגיע להישגים דומים למה שהשגנו בפרופי."