פילם נואר אפל ומסתורי: ״סמטת הסיוטים״

סרטו החדש של הבמאי של גיירמו דל טורו (צורת המים) מבוסס על רומן מאת הסופר וויליאם לינדזי אשר יצא לאור אי שם בשנת 1946. התוצאה היא סרט באווירת פילם נואר, אפל, מסתורי, מרהיב, עשיר בפרטים ותפאורה מהפנטת. כאמור, העלילה מתרחשת בשנות הארבעים, ודל טורו יודע בדיוק כיצד ללפות את הצופה פנימה.

בתפקיד הראשי, השחקן בראדלי קופר, אשר מגלם את סנטון, בחור צעיר בעל כישרון ייחודי לתמרון אנשים. יום אחד הוא מגיע ליריד משונה, ומצטרף למופע של מנטליסטית ובעלה, שם הוא לומד את הקסם של אחיזת העיניים, והופך בעצמו, תוך זמן קצר, למנטליסט מצליח ומבוקש.

אך הגיבור שלנו, לא מסתפק בזה. הוא רוצה עוד. ועוד. הוא מחליט לעזוב את הקהל, ולצאת לעיר הגדולה. לניו יורק. שם הוא פוגשת את הפסיכיאטרית לילית ריתר, בגילומה של קייט בלאנשט, אשר מתגלה כגורו של מניפולציה היודעת כיצד לשלוט ולשחק בתודעה האנושית. 

השניים מחליטים לאחד כוחות, ויוצאים למסע ברחבי העיר. בתוך כל האפלה והמניפולציות, יש גם נקודת אור קטנה, ושמה מולי, אותה מגלמת השחקנית רוני מארה. מדובר על דמות תמימה, טהורה, מלאת נשמה ורגש. אך אפילו היא, לא מצליחה להציל את המצב. 

״סמטת הסיוטים״ ספוג בהרבה אפלה ואובדן, כך למשל רוב הדמויות בסרט הם אנשים שנועדו לסבול במידה כזו או אחרת, והעובדה שמדובר על אחרי מלחמת העולם השנייה, איך לומר בעדינות, לא מאוד עוזרת. התוצאה היא מופע מרהיב של מוזרויות אנושיות, סיפור נקמה אחד, והרבה כאב לב. כל זה כמובן, עטוף, כפי שדל טורו מטיב לעשות, בתפאורה עוצרת נשימה.