הדוקו החדש על קניה ווסט מספק לצופים הצצה נדירה, אינטימית, לחייו של הראפר הפופולרי והשנוי במחלוקת. תוך זמן קצר, העניין והבאז סביב הדוקו הלכו ותפסו תאוצה, במיוחד לאחר שנודע כי קניה בעצמו ביקש לראות את הגרסה הסופית, ואף לבצע בה שינויים במידה וימצא לנכון.
מדובר על סדרה בת ארבע שעות אשר תעלה כבר בחודש הקרוב בענקית הסטרימינג, נטפליקס. במרכז הדוקו עומד סימונס, חברו הקרוב ביותר של קניה, אשר מלווה אותו כבר שני עשורים. במהלך פרקי הסדרה, סימונס מנסה להעניק לצופים נקודת מבט שונה, אחרת, על המוזיקאי המוכשר, כזו שמבקשת להתרחק מהתדמית המשוגעת של ווסט.
החלק הראשון של הדוקו מבוסס על חומרים אותם אסף סימונס בין השנים 2000 ל-2002, כאשר רוב העולם לא בדיוק הכיר מוזיקאי בשם קניה ווסט. לדבריו, סימונס רק רצה לתאר את המעבר של ראפר אלמוני עם חלומות גדולים משכונת מצוקה בדרום שיקגו לניו יורק.
כבר בדקות הראשונות, חושף סימנוס כיצד השניים הכירו, כאשר ווסט היה מוכר בעיקר בתור מפיק בעל כישרון רב, אך כזה שחולם לעשות ולפרסם חומרים משלו. ״ווסט תמיד היה מלא בכרזימה וביטחון. תמיד היו לו חלומות גדולים. הוא היה גאון. ועדיין״, אמר סימונס על חברו הטוב.
באחד הפרקים, אנו חוזרים אחורה בזמן, לשנת 2002, אז חתם ווסט על חוזה בלייבל, ומאז הוא מצטרף לקהילת הראפרים של ניו יורק. ג׳יי זיי מכתיר אותו ככשרון החדש והרענן ביותר של התקופה, וזהו למעשה רגע מחולל בקריירה של הראפר הצעיר. רגע בו קניה ווסט הופך להיות - קניה ווסט.
בפרק אחר, השניים חוזרים לשכונת העוני בה גדל בדרום שיקגו, משחזרים רגעים, זכרונות. מדובר על אחד הפרקים היפים והחזקים של הדוקו. יש שם הרבה כנות, כאב, חשיפה, התרפקות על העבר. הוקרה על מה שהיה.
הדוקו מאפשר להכיר את קניה ווסט כאמן. כחולם. כיוצר. כאדם שאפתן, נחוש, ללא השיגעון, העצבים, החרדה, איבוד העשתונות. בכך למעשה, מצליחה הסדרה להעניק לקהל הצופים מבט רענן, אחר, על אחד היוצרים הכי חשובים של התקופה.