השנה היא 2045 והרובוטים שהאדם יצר הולכים ומשתלטים עליו. על כל האנושות, למעשה. הם בכל מקום, בתור מאמני כושר, מאהבים, חברים, עוזרי משק בית, ומה לא. הבינה המלאכותית במלוא הדרה. עד שהיא ממש מצליחה להשתלט על הכל, מה שמוביל את בני האדם להסתגר בבתיהם.
כך החליט לפתוח את סרטו החדש הבמאי המוערך ז'אן־פייר ז'נה, אשר אחראי גם על הסרט ״אמלי״ המופתי. העלילה מתקיימת ברובה בביתה של אליס, אישה צעירה שהקיפה עצמה ברובוטים, מגדלת צמחים, וכותבת. מצב ביש מוביל לכך שאליס נקלעת בביתה יחד עם הגרוש שלה, המאהבת שלו, בנם המשותף, וחברו. הסיבה? הרובוטים משתלטים בחוץ, והם חוששים לחייהם.
״הבאג הגדול״ מגיע כמעט עשר שנים מאז סרטו האחרון של ז'אן־פייר ז'נה, שהיה בכלל סרט ילדים, וכידוע, שני עשורים מאז סרטו המוכר ביותר, ״אמלי״. לכן, זוהי בשורה של ממש עבור חובבי הבמאי הצרפתי המצליח והמיוחד הזה.
את התסריט כתב ז'אן־פייר ז'נה עם שותפו גיום לוראן, והוא למעשה נע בין קומדיה לסאטירה נוקבת. העלילה מבקשת להציג את המורכבות האנושית, את המציאות שמחכה לנו מעבר לפינה. התוצאה היא לא בהכרח דרמטית, תוכלו למצוא לא מעט הומור במהלך הסרט, לעיתים מדכא ושחור, אך הומור.
נקודת החוזקה של הסרט היא לא בהכרח המסר החשוב, אלא דווקא הויזואליות שלו. ז'אן־פייר ז'נה מצליח לייצר תפאורה מושלמת, לא פחות מכך, המציגה את העולם העתידני בצורה מהפנטת ואמינה. כך למשל ביתה של אליס, הגיבורה, עמוס צבעים, מוקפד, עתידני, עמוס רובוטים מטיילים בכל מקום.
״הבאג הגדול״ הוא קודם כל סרט מהנה, מבדר, משעשע, אך גם חכם, מרשים, כזה שמעורר לחשיבה, ולא חושש למתוח ביקורת על החברה בה אנו החיים, ועל המציאות שמחכה לכולנו בעוד כמה שנים בלבד. צפיית חובה לא רק עבור חובבי הבמאי הצרפתי המוכר.