בסרטו החדש, מגלם צ'אנינג טאטום את ג׳קסון, חייל קרבי לשעבר, הנדרש לקחת כלבת לחימה תחת חסותו להלוויה של מי שהיה חברו הטוב והבעלים של הכלבה. כך קורה, שהחייל הלום הקרב, והכלבה המתוקה, חולקים כלי רכב אחד, ונוסעים בכבשי ארצות הברית. או ליתר דיוק, מוושינגטון, לאריזונה.
אין ספק כי צ'אנינג טאטום הוא אחד השחקנים הכי בולטים ואהובים של התקופה האחרונה, וזהי כאמור הפעם הראשונה שהם מתיישב על כיסא הבמאי. וכפי שניתן היה לנחש, הוא מגלם את דמותו של גבר שנראה קשוח ונטול רגשות מבחוץ, אך רגיש ורך מבפנים.
ג'קסון וחברתו החדשה, הכלבה לולו, הופכים קרובים די מהר. היא הולכת אחריו לכל מקום, ולעיתים אף מפריעה לו להתחיל עם נשים שהוא פוגש בדרך. על התסריט, אחראי ריד קרולין, והוא ביים לצד צ'אנינג טאטום את הסרט. התוצאה היא סרט שהוא נחמד, חביב, מהנה לצפייה, אך מבולבל מאוד.
לעיתים ״דוג טריפ״ מרגיש כמו סרט פסיכולוגי מרגש, ולעיתים כמו דרמה ביקורתית על החברה הליברלית. לעיתים זהו סיפור קורע לב על חייל עם פוסט טראומה, ולעיתים קומדיה בועטת ומצחיקה. בקיצור, חסר לא מעט התגבשות הן בתסריט והן בבימוי. ובכל זאת, כאמור, הצפייה די מהנה, בסופו של דבר.
לטאטום נוכחות כובשת ומהפנטת, הכלבה שלצידו מתוקה ונוגעת ללב, ומערכת היחסים בין השניים היא ללא ספק נקודת החוזקה של הסרט הזה, ולמעשה, החלק הכי מעניין בו. בכל פעם שהסרט בוחר לשים את הדגש על הכימיה בין ג׳קסון ולבין חברתו החדשה, הקסם פשוט קורה.