בשנת 2019, הארי ג'יי קזיאניס היה חוקר בכיר שהשתתף בסימולציה שנערכה בוושינגטון הבירה במסגרתה פורצת מלחמה בין רוסיה לארגון האמנה הצפון-אטלנטית (נאט"ו) שבראשות ארה"ב בעקבות פלישה רוסית לאוקראינה.
התוצאה בסוף הסימולציה: מיליארד בני אדם נהרגים במלחמה גרעינית בין הגוש המזרחי והמערבי.
"ואם לא נזהר", כותב קזיאניס במאמר שפרסם זה עתה בעיתון ה'פדרליסט', "מה שקרה בסימולציה יכול לקרות אם מלחמת נאט"ו-רוסיה תתפרץ בגלל המצב באוקראינה".
קזיאניס הוא ראש מחלקת לימודי ההגנה במרכז לאינטרס הלאומי, צוות חשיבה הפועל בוושינגטון הבירה.
התרגיל שהשתתף בו כונה - "מלחמת נאט"ו-רוסיה של 2019".
"התרחיש שהקבוצה החליטה לבדוק בסוף 2019 היה דומה מאוד להיום", הוא כותב, "רוסיה החליטה לפלוש לאוקראינה בתירוץ שהיא חייבת להגן על עמים דוברי רוסית ש'מדוכאים' על ידי הממשלה הפשיסטית של אוקראינה", כתב קזיאניס.
בסימולציה, אוקראינה "לא מוותרת כל כך בקלות, בדיוק כמו בחיים האמיתיים היום", ואז "הדברים מקבלים תפנית גרועה ביותר".
"מערכת הנחיה של טיל בליסטי רוסי נכשלת, ונוחתת בטעות לתוך פולין, חברת נאט"ו, והורגת 34 אזרחים", נזכר קזיאניס בתרחיש אחד שאירע בסימולציה.
לאחר מכן מהלך של נאט"ו "מפתיע את כולם". "הברית מחליטה להקים אזור אסור לטיסה מסביב לעיר לבוב שבמערב אוקראינה כדי להגן על אזרחים חפים מפשע ופליטים שנלכדו ואין להם לאן ללכת". בעקבות זאת, נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין "מקבל תחושה שנאט"ו מבקשת להתערב לצד של אוקראינה".
"לפני שנאט"ו יכולה לכפות את אזור האין-טיסה, פוטין מורה על תקיפות של כל שדות התעופה והנכסים הצבאיים שנותרו סביב לבוב", סיפר קזיאניס.
פוטין גם מורה על "מתקפת סייבר מסיבית על התשתית הצבאית של המדינות הבלטיות, מתוך מחשבה שנאט"ו תשתמש במדינות הבלטיות כדי לביים פלישה לרוסיה".
"זה בסופו של דבר הקש האחרון של נאט"ו, שמחליטה לאחר מכן שהתערבות ישירה באוקראינה נחוצה כדי לדחות את התוקפנות הרוסית", כתב קזיאניס.
אבל לפני שההחלטה הזו הוכרזה, "המודיעין הרוסי רואה תנועות טילים וכוחות המצביעות על מתקפה קרבה של נאט"ו ומחליט לפגוע תחילה - עם נשק גרעיני טקטי".
"נאט"ו מחליטה להגיב באותו דבר", כתב קזיאניס. רוסיה פוגעת בערים אירופיות עם נשק גרעיני, ומושכת תגמול מנאט"ו ומארה"ב.
"מה שנותר הוא לא פחות מאפוקליפסה, עם מה שאנו מעריכים שהם מיליארד בני אדם מתים", כתב קזיאניס על תוצאת הדמיית המלחמה ב-2019.
כידוע, פוטין הכריז על מה שהוא כינה "מבצע צבאי מיוחד" באוקראינה ב-24 בפברואר.
שלושה ימים לאחר מכן ב-27 בפברואר, המנהיג הרוסי הכניס את הכוחות הגרעיניים של ארצו לכוננות גבוהה, ואמר כי פקידי נאט"ו הצהירו "הצהרות אגרסיביות".
ביום חמישי (10 במרץ) אמר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב כי הוא אינו מאמין שהסכסוך באוקראינה יוביל למלחמה גרעינית.
לתשע מדינות בעולם יש נשק גרעיני.
פדרציית המדענים האמריקאים אומרת באינטרנט כי למדינות אלו "יש בערך 12,700 ראשי נפץ נכון לתחילת 2022".
"כ-90 אחוז מכל ראשי הנפץ הגרעיניים נמצאים בבעלות רוסיה וארה"ב, שלכל אחת יש כ-4,000 ראשי נפץ במחסנים הצבאיים שלהם; אף מדינה חמושה גרעינית אחרת לא רואה צורך ביותר מכמה מאות כלי נשק גרעיני לביטחון לאומי", מציינים ב-FAS.
