יותר מ-3 מיליון אוקראינים נמלטו מביתם מאז שהחלה הפלישה הרוסית לפני כשלושה שבועות, כאשר רובם מחפשים מקלט במדינות אירופיות שכנות כמו פולין, רומניה ומולדובה – שקיבלו את הפליטים בזרועות פתוחות.
(צילום: Shutterstock, AP)
עבור מומחים מדובר במחזה מסקרן, מאחר שקבלת הפנים החמה של האוקראינים היא שונה בתכלית ממשברי פליטים קודמים – אז מדינות רבות באירופה התנגדו לארח את אלה שנמלטו מחיים אכזריים במדינתם, כמו במשבר הפליטים מסוריה המתמשך, שבו מאז 2015 יותר ממיליון סורים חיפשו מקלט באירופה.
"אנחנו רואים הבדלים בולטים", אמרה למיס עבדלאטי, פרופ' למדעי המדינה באוניברסיטת סירקויז, בראיון ל'יאהו ניוז'.
מומחים רבים מאמינים שהסיבה ליחס השונה בין הפליטים מאוקראינה לאלה מהמזרח התיכון או מאפריקה, נובע מהקרבה וההתאמה, שכן אוקראינה חולקת גבול עם שבע מדינות אירופיות אחרות. מומחים אחרים מוסיפים כי מדובר בהבדלים תרבותיים, כמו מגזע ודת, שהם משחקים את התפקיד הגדול.
"אוקראינים נתפסים כאנשים לבנים, נוצרים", הסבירה עבדלאטי. "סורים, אפגנים ואחרים אינם נתפסים כך. אנשים מזדהים עם פליטים שלדעתם חולקים את הגזע שלהם, את הדת שלהם וכו. אבל זהות היא לא כל הסיפור".
"יש פה גם מימד של מדיניות חוץ", המשיכה. "האוקראינים בורחים מפלישה רוסית, וקבלת הפנים שלהם היא דרך נוספת של מדינות באירופה לגנות את פוטין ולהראות בעוצמה באיזה צד של הסכסוך הן נמצאות".
פליטים סורים מגיעים להונגריה, 2015 (צילום: Shutterstock)
חלק מהמבקרים טוענים למוסר כפול באופן הטיפול בפליטים האוקראינים בהשוואה למבקשי מקלט ממדינות אחרות. פולין, שקיבלה יותר מ-60% מאלה שברחו מההפגזות הרוסיות, דחתה את הפליטים הסורים רק לפני כמה שנים.
מנהיג המפלגה השמרנית של פולין וסגן ראש הממשלה הנוכחי, ירוסלב קצ'ינסקי, היה אחד המתנגדים הבולטים ביותר לקבלת פליטים. בשנת 2017 הוא אמר שקבלת סורים תהיה מסוכנת והיא "תשנה לחלוטין את התרבות שלנו ותוריד באופן קיצוני את רמת הבטיחות בארצנו".
אך כעת, מנהיגי אירופה משבחים את התגובה המאוחדת ברובה של היבשת. "התגובה של אירופה הייתה יוצאת דופן", אמר נציב האו"ם לפליטים, פיליפו גרנדי, בהצהרה.
פליטים אוקראינים מגיעים לפולין (צילום: AP)
בעוד שמדינות אירופה מארחות כיום יותר ממיליון מתוך 6.6 מיליון סורים שנמלטו ממלחת האזרחים בארצם בעשור האחרון, הרוב המכריע התקבל על ידי שתי מדינות בלבד – 59% מתגוררים בגרמניה ו-11% בשבדיה, "וגם זה הגיע אחרי לא מעט מריבות פנימיות ואי הסכמות", אמרה קלי פטילו, מתאמת תוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה במעוצה האירופית.
עבדלאטי ציינה גם את ההבדל הבולט של הטיפול עצמו במהגרים, כאשר הסורים הוגדרו כמהגרים ולא כפליטים, מה שמציין "דה לגיטימציה עבור בקשם להגנה".
מה גם, שלטענת עבדלאטי, המשבר האוקראיני ממסוגר בצורה כזו שמעוררת אמפתיה בקרב העולם – שלדבריה זה הדבר הנכון לעשות, אבל הדבר מטיל שאלה מדוע האדיבות הזו היא לא כלפי כולם.
נוסף על כך, לא כל הפליטים שנמלטו מאוקראינה חוו את אותה החוויה. גברים ונשים רבים מאפריקה ומהודו, שהתגוררו באוקראינה בשביל לימודים למשל, דיווחו כי פעמים רבות הם לא יכלו להיכנס לרכבת או לאוטובוס כדי לברוח, ואף נתקלו בלעג ובוז בגבול. הם התלוננו על קבלת פנים עוינת מצד גורמים במדינות אחרות באירופה.
