שלוש שעות של וידויים ותנועה: ״הנהגת של מר יוסוקה״

איך נשמע לכם סרט באורך שלוש שעות שכולו מתרחש בתוך מכונית קטנה שנמצאת בתנועה? מתיש? מייגע? משעמם? תחשבו שוב. ״הנהגת של מר יוסוקה״ היא היצירה הקולנועית הכי מסקרנת, נוגעת, ומרגשת שנראתה בתקופה האחרונה על המסך הגדול. לא סתם הסרט מועמד כיום לארבעה פרסי אוסקר.

העלילה עוקבת אחר קאפוקו, שחקן ובמאי תיאטרון, ואשתו, אוטו, כותבת תסריטים לטלוויזיה, אשר מקיימים מערכת יחסים יציבה, מפרה, המבוססת על השראה, עונג, וחיבור עמוק. אך כבר תוך זמן קצר אנו מגלים כי אוטו שוכבת עם שחקן צעיר. לפני שהשניים מספיקים להתמודד עם האתגר, אוטו הולכת לעולמה.

אז אנו מתקדמים בזמן, שנתיים קדימה, אז קאפוקו מוזמן לביים הצגה בתיאטרון בהירושימה. במהלך הנסיעה, הוא מקשיב להקלטות של אשתו, וכך הוא למעשה מנהל איתה דיאלוג, על אף שהיא כבר לא בין החיים. אל המונוטוניות הזו נכנסת יוסוקה, נהגת צעירה שצפויה להסיע את קאפוקו במהלך שהותו בהירושימה. 

די מהר אנו מגלים כי גם לנהגת הצעירה סיפור חיים לא פשוט, והשניים נכנסים אל מסע נוגע ללב של וידוי, אמת, וכאב. התוצאה היא יצירה קולנועית מדהימה, מרשימה, נוגעת ללב, כזו שעושה שימוש במילים בצורה החכמה ביותר, ומציפה את אחת השאלות המורכבות שקיימות - כיצד מתמודדים עם אובדן?