מקדשת את העבר: הכירו את הסדרה שלא מוכנה ליישר קו

במוקד העלילה של ״ילוסטון״ נמצאת חווה רחבת ידיים הממוקמת ברוד איילנד. אותה חווה שייכת למשפחת דאטון, ובראשה ג׳ון, אלמן בשנות החמישים לחייו אשר כל מטרתו בחיים היא לשמור על חווה מתפקדת ומצליחה. המחויבות הבלתי מתפשרת עולה לו כמובן במחיר, בעיקר מחיר משפחתי. 

שלושת ילדיו של ג׳ון נאלצים לחיות תחת מטרת העל של אביהם, אשר פעמים רבות לוקחת מקום מרכזי בחייו. כאמור, הסדרה עוסקת ומקדשת את אורח החיים הישן והטוב, של הפעם. האמריקאי הלבן, שכבר קשה למצוא ולראות. אלא אם כן תרחיקו לכת לאותם מקומות מודחים ברחבי ארצות הברית.

אלמנט זה הוא מה שהופך את ״ילוסטון״ לכה שונה בנוף מקומי. היא מתגעגעת לעבר, לפשטות, לערך המשפחה, ובעיקר, היא מבוססת על החלום האמריקאי הגדול. במובן הזה, הסדרה מצליחה לספק צילום מרהיב, לוקיישנים מיוחדים ובימוי נהדר, כן, לאורך כל ארבעת העונות שלה.

כל האסתטיקה והיופי של המקום הנידח הזה, בו יושבת החווה, היא חלק בלתי נפרד מהאופי והייחוד של הסדרה. אסתטיקה זו אף מצליחה להדגיש את החיבור השורשי של המשפחה ושל ג׳ון בפרט לאדמה, לחיים הפשוטים, לטבע. ואם חששתם שזה מסתכם כאן, אז אל חשש, תוכלו למצוא ב״ילוסטון״ גם תככים, שקרים, איומים מבחוץ, מאבקי כוח, ועוד.

לסיכום, יש משהו כובש ב״ילוסטון״, בין אם מדובר על הדמויות, העלילה, האווירה, הלוקיישן, הכל ביחד יוצר סדרה מרעננת וסוחפת, כזו שמעלה לא מעט שאלות על עבר ועתיד, על החלום האמריקאי, על הקדמה, על משמעות החיים, וכמובן, על מהות המשפחה.