במרכז העלילה עומד סיראנו, חייל נמוך קומה המתמחה במשחקי מילים ובקרבות אמיתיים. על פניו, הוא מוצלח, חכם ואינטלגנטי, אך בגלל המראה שלו, מניח סיראנו כי הוא אינו ראוי לאהבה. ובכל זאת, הוא מתוודה בפני חברתו הקרובה, רוקסן, כי הוא מאוהב בה.
אך כפי שניתן היה לצפות, רוקסן בכלל מאוהבת בכריסטיאן יפה התואר, הגבוה, והמרשים. חייל המשרת לצידו של סיראנו. די מהר השלושה נכנסים אל תוך משלוש אהבה הרסני ומסוכן, כאשר סיראנו למעשה עוזר לו להביא את עצמו לידי ביטוי בצורה רומנטית ומרשימה, כי הוא איך לומר בעדינות, לא חכם במיוחד.
כך למעשה יוצא כי רוקסן, מבלי שהיא יודעת, מאוהבת בשני גברים. המשולש הזה מתחזק מתח רומנטי ולעיתים אף קומי, עד שהשניים יוצאים לדו קרב. כזכור, הכל עטוף במילים גבוהות, חרוזים, וכן, שירים ומוסיקה. הצלילים יפים ומוסיפים לעלילה, אך לעיתים הם לא מבשילים לכדי יצירה שלמה.
במאי הסרט, ג׳ט רייט אשר עיבד בקריירה המרשימה שלו רומנים קלאסיים נוספים כמו ״כפרה״, ״גאווה ודעה קדומה״, ״אנה קרנינה״, ועוד, למעשה עושה את המחזמר הראשון שלו, והוא (ברוב הזמן) מצליח לעשות זאת בחוכמה ואלגנטיות רבה. המוסיקה רוב הזמן שומרת על איפוק, וכך גם תנועות השחקנים, כך שהתוצאה לא מביכה, או מרגישה מלודרמטית.
לסיכום, ״סיראנו״ מצליח לגעת בלב, להישאר קטן ומהנה לצפייה, ובכך הוא יכול להתאים גם לקהל שמתרחק ממחזות זמר כמו מאש. בהחלט שווה צפייה, ואפילו תכינו את עצמכם להתמכר לכמה מהשירים שמופיעים במהלך הסרט.