כיצד ניתן לשלב בין אימה לבין קומדיה? תצטרכו לצפות בסדרה החדשה ״בייבי״ על מנת להבין איך עושים זאת. הסדרה החדשה, שנכתבה על ידי לוסי גיימר וסיאן גרייס, מספרת את סיפורה של נאטשה, שבניגוד לציפיות, לא מוכנה ורוצה להביא ילדים לעולם.
אך כאמור, ביום בהיר אחד, תינוק נוחת עלייה מהשמיים והיא נאלצת להתמודד עם הדבר שניסתה להדחיק כל חייה. ואם כל זה לא מספיק, מהרגע שהתינוק מגיע לידייה, כל מי שקרוב לנאטשה מוצא את מותו בדרך משונה במיוחד. בהתחלה, ״בייבי״ מאפשרת לצופה להתלבט בין שתי האפשרויות. האחת, שהגיבורה איבדה את דעתה, והשנייה, שהתינוק מחזיק בכוחות על שטניים.
המתח הזה יוצר את התנועה החכמה, העדינה, בין הקומי לאימה, ולמעשה זוהי נקודת החוזקה של ״בייבי״. נאטשה לא מצליחה להיפטר מהתינוק הקטן והחמוד, על אף שעל פניו, היא לגמרי רוצה לעשות את זה. מתחת לפני השטח, הסדרה מצליחה להציף נושא חשוב, רגיש ומורכב - חרדת הורות.
היא לא מפחדת לומר שהורות היא לא בהכרח רק מדהימה, אלא גם יכולה להיות מפחידה וקשה. חווית ההורות מאלצת את נאטשה להתמודד עם השדים שלה, עם מי שהייתה, עם המשפחה שלה, החברים, והאופן שבו היא בחרה לחיות את חייה.
בשנה האחרונה ניתן לראות יותר ויותר יצירות (בקולנוע ובטלווזיה כאחד) אשר עוסקות בנושא, ונראה שיש לכך מקום. עם זאת, ״בייבי״ מצליחה להיות שונה בנוף מקומי, ובעיקר, היא מצליחה להיות מרעננת, מצחיקה, ופרועה, ומבטיחה חווית צפייה מהנה וסוחפת.