האם לברוב שיקר? ניתוח היסטורי לתיאוריית הדם היהודי של אדולף היטלר ימ"ש
בעקבות הסערה שתפסה את מדינת ישראל והעם היהודי בשבוע שעבר, יאיר קליינבאום מעניק לקורא ניתוח אקדמי לגבי התיאוריה ההיסטורית על מוצאו היהודי של הצורר הנאצי
05.09.2022 01:51
יאיר קליינבאום
נתחיל ונאמר דברים לא פשוטים לקורא הישראלי. הטיעון כי להיטלר היה דם יהודי אינו חלק מ"תיאוריית קונספירציה מופרכת ואנטישמית".
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
למעשה, זעמם של קובעי המדיניות בישראל מעוגן בהתעלמות משאלות היסטוריוגרפיות כבדות-משקל העולות מן המחקר המדעי העדכני, ובמיוחד מחקרו המסקרן של החוקר ממוצא יהודי, לאונרד זקס (2019).
כל הממשיך לנפנף כי טענה קשה-לעיכול זו הינה כלי רטורי ריקני בידי הימין או השמאל הקיצוני – טועה ומטעה.
מקור הספקולציה כי הצורר האוסטרי הינו רבע-יהודי מבוססת על עדותו של עורך דינו האישי של הצורר, ואחד מבכירי המשטר - מושל פולין בימי הרייך - האנס פרנק.
פרנק, מהבודדים בנאשמי נירנברג שהביעו חרטה מלאה על מעשיהם, נועץ בפסיכולוג יהודי-אמריקני ובכומר קתולי מקומי במהלך הדיונים בטריבונל הבינלאומי, והחליט בשלב מוקדם של המשפט להעלות את זכרונותיו על הכתב.
הוא ציין מראש כי אינו מבקש שוידוייו, המבוססים על עשרות יומנים מפורטים ששמר מתקופה המלחמה, ישמשו להצילו מן המוות שראה כגורל לו הוא ראוי.
בספרו האוטוביוגרפי שפורסם כ-7 שנים לאחר מותו פרנק טען כי בשנת 1930 נשלח לאוסטריה לבחון האם ישנה ראיה כלשהי המאששות כי אביו של היטלר, אלויס, הינו למעשה בן לאב יהודי.
לפי פרנק, היטלר חשש כי אחיינו למחצה, ממוצא בריטי-אוסטרי, וויליאם פטריק-היטלר, מתכוון לסחוט אותו, ומטרת השליחות הינה לבדוק אי-אילו ראיות פיזיות יש היכולות לשמש בידי בן המשפחה הסורר.
פרנק אכן טען כי איתר תכתובת בין סבתו של היטלר, אנה-מריה שיקלגרובר, ובין אב -משפחה יהודית העונה לשם 'פרנקנבורגר'. בתכתובת זו לכאורה, נטען כי משפחת פרנקנבורגר היהודיה הודיעה על שלמונים שהועברו לאנה-מריה, לאחר שזו הרתה לנער בן 19, שהיה אחד מבני המשפחה בבית בה עבדה.
היסטוריונים מודרניים נטו לזלזל בעדותו המצמררת והביזארית של הנאצי הבכיר.
אך מחקרו של זקס גילה כי הסיבה לזלזול היתה עבודתו של היסטוריון גרמני (אלמוני למדי) העונה לשם ניקולס פרדרוביץ', שסקר ארכיונים בעיר גראץ שבאוסטריה, וקבע באופן נחרץ כי העיר היתה ריקה מיהודים בין השנים 1496 ו-1860, על כן לא יתכן שאנה-מריה שיקלגרובר, אמו של אלויס היטלר, הרתה לבן למשפחה יהודית.
אך מלבד ההוכחה כי מדובר בהיסטוריון גרמני בעל סימפטיות נאציות בעצמו, זקס גם הוכיח כי בגראץ היתה קהילה יהודית קטנה אך מבוססת ב-1850.
העובדה שאלויס עצמו נדחה ע"י בן זוגו של אימו, גיאורג הידלר עימו התחתנה האם כשהיה בן 5, וכי האב המאמץ סרב בתוקף לאפשר לבן להתגורר בבית המשפחה, אף היא לטענת זקס מעלה שאלות נוקבות.
כמו כן, העובדה כי אלויס קיבל על עצמו את שם המשפחה 'היטלר' (עם שינוי אות) רק בגיל 39, תוך זיוף תעודת טבילה, וכי בנו הצעיר ביותר מנישואיו השלישיים, אדולף היטלר, נקט בפעולות טשטוש היסטוריות-ממשיות (מחיקת הכפר של סבתו מעל פני האדמה), כמו גם התעלמות היטלר מזהות אב-אביו שטען ב'מיין קאמף' כי היה רק "חוואי-קטן", למול ריבוי ההתייחסויות למשפחת אמו, עלו תהיות לגבי ההיתכנות כי יש דבר-מה בעדות פרנק.
עד שיוצלב הד.נ.א של צאצאיי משפחת היטלר המתגוררים בארה"ב, עם צאצאיי משפחת הידלר המתגוררים באוסטריה לא נוכל לידע אם אכן אותו גיאורג הידלר שהתכחש לאלויס - היה או לא בנו, או אם בין צמד נשאי השמות מפריד איזשהו ד.נ.א האופייני ליהודי אירופה.
או לחילופין, עד שמסמכים ארכיוניים המאששים קיומה של משפחת פרנקנבורגר בגראץ יושגו - לא ניתן יהיה להפריך או לאשש את הספקולציה ההיסטורית הזו כ"תיאוריית קונספירציה אנטשימית".
באין הוכחה סטטיסטית או אמפירית תגובה פרועה שכזו, לתיאוריה קשה-לעיכול, ומורכבת, מעידה כי ראשי מדינתנו פועלים על אימפולסיים ולא על הכרת התמונה המדעית הקיימת.
יש לתהות האם הזהות היהודית של מנהיגנו כה פריכה, עד שטענה היסטורית לגיטימית אף שבהחלט לא-פשוטה ולא נוחה ככל שתהיה - תערערם עד לרמה שתושלך גם על יחסינו עם המעצמה הרוסית היושבת על גבולותנו.
וכל זאת בשל תגובה ילדותית ובלתי רציונלית לאמירה שאינה חורגת משדה ההשערה המחקרי במדע ההיסטורי המודרני.
