סיפור תקיפה מינית מנקודת מבטו של הנאשם: ״אנטומיה של שערורייה״

במרכז הסיפור של הסדרה המצליחה עומדת משפחת וויטהאוס, היא מצליחה, היא עמידה, היא מאושרת. עד שיום אחד, אב המשפחה (חבר פרלמנט) מואשם בתקיפה מינית, או ליתר דיוק, באונס. ההאשמה מגיעה בהפתעה גמורה לנאשם, למשפחתו, ואף לראש הממשלה, שבמקרה הוא חברו הטוב. 

מי שמאשימה אותו היא עובדת מלשכתו, איתה ניהל רומן שנמשך חמישה חודשים. בניגוד למצופה, אשתו מצליחה להתעלות על עצמה ולהאמין לו, אך נראה כי יש לכך מחיר כבד. הפרקים הופכים דרמטיים, סוערים, וקשים יותר, ובלב העלילה עומדת למעשה הסוגייה המשפטית המורכבת הזו. 

כך למעשה נדחקת הנאשמת לשולי התמונה, ומי שמקבל את מרכז הפוקוס או הנאשם, וגם אשתו ומשפחתו. במובן הזה, הסדרה מספקת נקודת מבט קטנה ומצומצמת, ולעיתים אף מקוממת. עם זאת, הפרקים עוסקים יותר ברצף האירועים, ובפחות בכותרות או באפקט שהסיפור הזה מצליח לגרוף, וזוהי נקודת החוזקה שלו.

בכל פרק הצופה מקבל עוד חתיכה קטנה של הפאזל, וגם זה בקושי, מה שיוצר חווית צפייה די סוחפת ומותחת, ופעמים רבות אותה חתיכה שקיבלנו בפרק הנוכחי, משנה לגמרי את הקלפים של הפרק הקודם. לאורך כל הצפייה לא ברור מי משקר, מי דובר את האמת, מה אמת ומה בדיה. 

מה שהופך את הדברים למורכבים יותר היא העובדה כי הגיבור באמת אוהב את אשתו ורוצה להיות איתה, ואילו העובדת איתה ניהל רומן ומאשימה אותו כעת באונס, מאוהבת בו. אמצעי המבע של הסרט מתאימים לאווירה הכללית, ומעניקים לצופה תחושות שונות, רובן דרמטיות ואפלות.

״אנטומיה של שערורייה״ מבקשת לאמת את הצופה עם התחום האפור של הטרדה מינית, ולהציף נושא מורכב וחשוב. אך בסופו של יום, היא מספקת נקודת מבט מאוד מסוימת, כזו שגם נפוצה יותר בחברה כולה, נקודת המבט של הנאשם.