במרכז הסיפור של ״פצ'ינקו״ עומדת סאנג׳ו, אישה שנאלצת להגר ליפן מקוריאה בזמן הכיבוש היפני אי שם בשנות השלושים. כעת, בנה, מוזאסו, עשרות שנים מאוחר יותר, עדיין נאלץ להתמודד עם האתגרים של ההגירה, ופערי התרבות. מדובר על סאגה משפחתית נוגעת ללב, המתארת שתי עלילות במקביל.
״פצ'ינקו״ לא חוששת לגעת בפצעים, להציף שאלות, ולהציג את נושא ההגירה כאחד הנושאים המורכבים הקימיים כיום. לאורך הפרקים ניתן להרגיש תחושות רבות, כאשר אחת המרכזיות היא ללא ספק תחושת הניכור והזרות שמרגישות הדמויות, וזה כאמור, מצליח להגיע גם לצופה.
מדובר על הפקה מרשימה במיוחד, עשירת תקציב, אסתטית, עדינה ומעוררת התפעלות. השחזור התקופתי הוא מהמרשימים שנראו לאחרונה על המסך, והיא בין הראשונות שמביאות את סיפורם של הקוריאנים שנלאצו לבחור מהמדינה שלהם ולהגר אל יפן בעקבות הכיבוש.
אחת מנקודות החוזקה של הסדרה, היא העובדה כי מצד אחד היא מספרת סיפור אישי, משפחתי, אך באותה נשימה מדובר על סיפור אוניברסלי, על סיפור הגירה, כזה שיכול לעורר הזדהות אצל כל אחד ואחת. מלודרמה עדינה וחכמה במיטבה, כבר אמרנו?
״פצ'ינקו״ כוללת שמונה פרקים נהדרים, מרטטים לב ונפש, יפים, ומהפנטים. לפי הדיווחים, העונה השנייה כבר בהכנה, ובצדק. מדובר על אחת הסדרות המעניינות והשונות בנוף המקומי, בטח בהתחשב בהיצע החד גוני שמציעה ״נטפליקס״ ואחיותיה, ענקיות הסטרימינג.
