פרשת ווטרגייט הייתה אחד האירועים ההיסטוריים והמתוקשרים שידעה ארצות הברית, אשר הובילה בסופו של דבר, לנפילתו של הנשיא ריצ'רד ניקסון. במרכז העלילה (אשר מתרחשת בשנות השביעים המוקמדות) עומדת מרתה, אשת חברה מבוססת, אשר קידמה את האינטרסים שלה ושל בעלה, התובע של ארצות הברית, ג׳ון מיטשל.
באותו הזמן, כידוע, הנשיא הוא ניקסון, והבחירות מתקרבות ובאות, כאשר ככל הנראה, הוא עתיד להיכנס לקדנציה השנייה שלו. וכאן נכנס לתמונה בעלה של מרתה, המנסה לעשות כל מה שהוא יכול בשביל להבטיח כי כך יקרה. אותו רצון על שלו, מוביל אותו לעשות שורה של מעשים לא חוקיים ולא אתים.
מיטשל בסופו של דבר גורם לפריצה הידועה למטה המפלגה, מה שהופך להיות אחד האירועים הגדולים בתולדות הפוליטקה של המדינה, ומוביל להתפטרותו של ניקסון. במילים אחרות, ההפך המוחלט מהמטרה המדוברת. הסיפור מסופר מנקודת מבטה של מרתה, בגילומה של ג׳וליה רוברטס המופלאה, שמזכירה לכולנו כמה עונג זה לצפות בה על המסך.
כידוע, רוברסט לא כיכבה בסרט הוליוודי למעלה מעשור, ולכן מדובר על בשורה של ממש. את בעלה של מרתה מגלם השחקן המצליח שון פן, והשניים מצליחים להיכנס לנעליים של הצמד ולהציג מערכת יחסים מורכבת ואותנטית במיוחד.
אין ספק כי נקודת החוזקה של הסדרה היא ג׳וליה רוברטס, היא מצליחה להפיח חיים בסדרה, שלא תמיד מצליחה להחזיק מים. דמותה מורכבת, רגישה, ובעיקר מרגשת. יש לה נוכחות של כוכבת, אך היא מצליחה לשמור על עידון מסוים, ובכך לייצר מתח בין הצדדים השונים שלה.
כפי שניתן היה לצפות, רוברטס מצליחה להחזיק כל סצנה בצורה מעוררת התפעלות, וגם השחקן שון פן, הנמצא לצידה ברוב הפרקים, עושה עבודה לא רעה בכלל. עם זאת, ״גזליט״ נוטה להתפזר לכל מיני כיוונים ולא מתמקדת בסיפור אחד, אלא בכמה נקודות מבט, ובכמה סיפורים, מה שיוצר לעיתים עומס מיותר.
עם זאת, זו לא סדרה שאתם רוצים לפספס, בין אתם נמנים מהמעריצים המושבעים והנאמנים של רוברטס, ובין אם לא.
