לאחרונה, רכשה ״נטפליקס״ את הסדרה ״אמהות עובדות״ שכתבה קתרין קייטמן (והיא גם מככבת בה), ובמרכזה שלוש נשים, אימהות טריות, עובדות, הנאלצות להתמודד עם החיים, עם השילוב הכמעט בלתי אפשרי בין קריירה והגשמה עצמית, לבין חיי בית. כל אחת מהדמויות מתמודדת עם ״בעיות משלה״, כאשר אחת מקבלת קידום מפתיע בעבודה, אשר בא על חשבון הבייבי החדש.
אחרת מתמודדת עם דיכאון אחרי לידה, ואילו האישה השלישית מואסת בבן זוגה הלא מוצלח ומתאהבת בבוס שלה. כל פרק נפתח במעגל אמהות היושבות יחד עם התינוקות שלהן במין קורס הדרכה אופטימי וחביב. וכך, ״אימהות עובדות״ מצליחה להציף נושאים חשובים ומהותיים כמו דיכאון אחרי לידה, הגשמה עצמית, אימהות, סטריאוטיפים חברתיים, נורמות, ועוד.
אך היא עושה זאת עם הרבה הומור, ואולי אף חשוב מזה - בלי שיפוטיות. הסדרה דוגלת בחמלה, הכלה, אמפתיה, ומזכירה לכולנו כי ילדים לא תמיד קדושים, ולמעשה, כל הסיפור הזה די מורכב וקשה. כמו כן, עולם הקריירה, העבודה, ההגשמה, מוצג כעולם אכזרי, תובעני, הגובה מחיר מאימהות, ואף מעניק להן יחס לא שוויוני, נושא מורכב וחשוב לכשעצמו.
יוצרת הסדרה סיפרה לאחרונה כי למעלה מ-70 אחוזים מצוות ההפקה של הסדרה הן נשים, מספר גבוה משמעותית מהמומצע הקיים בתעשיית הטלווזיה והקולנוע. ״אמהות עובדות״ היא סדרה פרועה, מרעננת, חשובה, ובעיקר מהנה מאוד לצפייה, כזו שמצד אחד מהווה אסקפיזם מושלם, ומצד שני מזיזה את הגלגלים בראש.
