דעה: אמריקה עוברת מהפכה קומוניסטית – רמברנדט באלנטאון
באמצעות אלגוריות ומסע בחלל, קליינבאום ממפה את שדה השפה , הזיכרון, והפסיכיה שנוצר בצניחה החופשית והבלתי נמנעת של אמריקה לתוך תהום הנפש השבטית-גרמנית
05.20.2022 01:09
יאיר קליינבאום
בכניסה לפנסילבניה מניו-יורק על כביש 84 בוהק שלט ניאון ועליו דיוקן של ג'ינג'ית דמויית המלכה אליזבת' המבשר לבאי המדינה הצפון-מזרחית כי בעיר אלנטאון בת 120,000 התושבים מתקיימת תערוכה של רמברנדט.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
במקביל, ברדיו אני מוזהר מהשתלטות קומוניסטית זוחלת על ארה"ב.
השדרן מצטט מסקנות של מחקר על תולדות הקומוניזם הסובייטי, בו נטען כי הבדיות והשקרים שמערכת התקשורת והחינוך הקומוניסטית סיפרה לנתיניה לא נועדו לשטוף את מוחם, לעורר בהם צייתנות, או לשלוט בתודעתם, אלא דווקא להשפילם.
הרמתי גבה.
להשפילם דווקא?.
על פי המחקר מתברר כי השפלת האינטלקט הייתה שיטה לניטור רגשי הכבוד העצמי שאיפשרה לייצר את שדה השליטה.
למעשה, ההשפלה איפשרה וויסות מחדש של מערכת החיים.
המיתוס הפוליטי-מוסרי, בתא הוידוי החילוני של האשמה, הפחד, נוצר באמצעותה.
ובכל זאת, מה הקשר בין השקר המתמשך, להשפלה? ואיך הקשר פעל?
"מטרת הדיסאינפורמציה הייתה השפלה, שכן רק היא יכלה לגרום למעמד המשכיל לאבד את סטנדרט הכבוד, ההגינות, והיושר העצמי, ולייצר מתוכו את הרוע שאנו מכירים", וואלה.
ישנו מתקן שעשועים בפארק ה-Six Flags בניו ג'רזי, העונה לשם Kingda Ka
האופן בו מתקן זה עובד הוא שקרון הרוכבים על רכבת ההרים נורה למעלה במהירות מטורפת כמו טיל עד שהוא נעצר בפסגה.
בשלב זה הוא מתחיל לנסות במהירות איטית ביותר למשך 7 שניות על ציר באורך 25 מטרים,
(בהם ניתן להשקיף כמעט עד מנהטן), לאחר מכן מתרחשת הצניחה החופשית.
אמריקה נתונה פחות או יותר באותן שבע שניות, וכול בעל היגיון בקרון, מבארי וויס הליברלית המקוננת על "עליונות לבנה במתמטיקה", ועד גלן גרינוואלד הליברטריאן הדמוקרטי הכותב על "משטרת השפה", כבר מודים כי הנפילה ההולכת וקרבה כאן. וכן אפילו מעבר (אם יכול להיות בכלל) לגניבת בחירות.
ההבדל, היחיד בין מתקשן השעשועים והמציאות, היא שבמציאות חלק מאלו החולקים עימנו קרון, הם גם מתכנני ומחישי הנפילה, בעוד אחרים מבקשים למנעה – כאשר הן במציאות והן במטאפורה נפילה זו בלתי נמנעת.
הבדל אחר הוא שבמתקן הנפילה בטוחה, במציאות האמריקנית הנפילה מסמנת כמובן את התרסקות הדולר והקוהיזיה הלאומית שלאחר גניבת הבחירות, והמשבר הכלכלי הקרב.
אחת הסיבות שתמכתי ועודני תומך בדונלד טראמפ הייתה שהוא היה היחיד מאז תיאודור רוזוולט שפיקד על מנגנון ההפעלה של המתקן והודיע כשמשהו לא עבד נכון.
הנפילה של כל ציוויליזציה היא עניין של זמן, ישנן כאלה שנמוגות אט-אט כמו האימפריה העותמאנית, ישנן כאלה שקורסות בפתאומיות מפוארת כמו האימפריה המונגולית, וישנה את אמריקה, שמשלבת בין אלה ואלה.
היסטוריונים יודעים כי ישנם מספר תנאי יסוד הנצרכים לייצר מהפכה מחשבתית במדינה מתועשת ודמוקרטית.
היסטוריונים בעלי ידע בסוציולוגיה ופסיכולוגיה יודעים שלמהפכה שכזו, בין אם לכיוון פאשיזם-לאומני, ובין אם לכיוון מטריאליזם-דטרמיניסטי, ובין אם לשילוב בו אנו חוזים כיום, ישנה חוקיות מערכתית הכוללת בירוקרטיזציה, חלוקת בני אדם לפי ערכים רעיוניים/פיסיים, מעמדיות על פי החלוקה ומפי הבירוקרטיה, ושכתוב זיכרון ושפה.
נכון לעתה ארגוני המורים בארה"ב, מערכת ההשכלה הגבוהה, התאגידים והממסד הוושינגטוני הממנים אותם, והתקשורת המציגה והמסתירה לנוחיותיה את פעולת מהנדסי החברה, מייצרים דת-מדינה חדשה בארה"ב המבוססת על שכתוב המיתוס האמריקני; דיסאינפורמציה; חלוקת החברה, החינוך והתרבות לפונקציות מעמדיות על בסיס גזע/כסף; וזאת כמובן באמצעות שכבה צבאית/אזרחית בירוקרטית בלתי נבחרת המסמנת ומשתיקה דיסידנטים בצורות טכניות ולשוניות.
הליך ההקרסה הוא הליך השכתוב.
האיסור על הדפסת ספרי ד"ר סוס, שנכתבו בידי אחד מהפעילים הבולטים בתנועה לזכויות האזרח, ליברל וסוציאליסטי אדוק, הם רק עוד דרך להשפיל את ההגינות של הליברלים השמאליים הלבנים עצמם שייאלצו לשתף פעולה במהלך ההקרסה – מהלך שגרינוואלד ווויס מתנגדים לו.
האיסור על מכירת ספרים המבקרים את תופעת האינפלציה בניתוחים לשינוי מין ואת הנזקים הפסיכולוגיים האפשריים שבכך הוא גם תוצר של זה, כמו גם האיסור על אנשים ממוצא X לדבר על אנשים ממוצא Y, או על אנשים בעלי ממון X לדבר על אנשים בעלי ממון Y, או על אנשים עם ממון X לדבר על Y.
תיחום השפה והמשמעויות דרך המנגנונים הפוליטיים המתנים התנהגויות הופך את האמריקנים לסוג של גרמנים.
החופש האמריקני אינו רק מיתוס כמו שטענו המוחים נגד מלחמת ויאטנם, הוא הופך לסיוט.
ישנם גורמים, שבצורה גרמנית להפליא, החליטו שכל עוד הטוהר החירותני והשיווני אינו קיים, אז אפילו זיק שלו לא יוכל להתקיים. המשוגע ברדיו עם ארבעים רובי-סער, מזון לחמישה חודשים בבונקר עץ תת-קרקעי וזרעים שמספיקים למושבה במאדים צדק במאה אחוזים.
ארצות הברית של אמריקה נתונה כרגע בעיצומו של תהליך חריג במסגרתו לא המדיניות היא הנושא החשוב. אלא שינוי הזיכרון הקולקטיבי (חינוך), המיתוס הקולקטיבי (הערכים) והתאמתם לחוק (נורמה) הם התהליך המרכזי – תהליך של חתרנות כנגד האדנים הליברליים של אמריקה.
החבלנים הללו, מייצרים מדיניות המבוססת על מעמדיות ביו-כלכלית במסגרתם הפונקציות הממוניות והחינוכיות בחברה אמורות לפעול.
המטרה גם כאן היא השפלת האדם בראייתו כאמצעי לסדר חיצוני לו, ולא כתכלית אוטונומית פנימית. אובייקט בסדר בין אובייקטים, ולא סובייקט בין סובייקטים.
רק כך, תוך הפיכת האבסורד לצדק, באמצעות אמירת הלל לאינסוף גילויי פתולוגיות קיצוניות, חקיקתן לתוך נורמטיביות וצנזור כל ניסיון לבקרם, אפשר להשיג שליטה מוחלטת על אנשים בארץ (פחות או יותר) חופשיה.
זכרו, ההשפלה נועדה למוטט את אדני הביקורת העצמית וההיגיון.
מטרתה לגרום לנו לחשוב שמשפחה עם שלושה אבות, הגורעת מילד את זכות האדם לאמא, לא תייצר נזק פסיכיאטרי אצל ילד.
השפלה שאמורה לגרום לנו לחשוב שגבר בן חמישים ושלוש יכול לשחק, להתלבש, ולהתקלח ביחד עם בנות בקבוצת כדורסל מכללות.
השפלה שמטרתה לגרום לנו לחשוב שספר ילדים שברק אובמה עצמו אמר כי "יש בו את כל מה שאדם צריך כדי להיות מוסרי", ושנכתב על ידי ליברל-סוציאליסט, הוא גזעני.
זו השפלה של המוח, למטרות שליטה של הלב והמצפון בסקאלות שהאנושות המודרנית ראתה עד עתה רק בצרפת, רוסיה, גרמניה, יפן, סין, ועתה ארה"ב. כיום, לאור החשיבות של המדיה והתרבות, אפשר לכנות זו גם מהפכה גרמשיאנית, אפשר אפילו לכתוב מאמרים של שמרנים מעייפים על פוסט-קולוניאליזם, פוסט-מודרניזם, וגלובליזציה וכיצד שלושתם יצרו תנועת פנזר משולשת המייצרת את מערכת החינוך, המשפט, והממשל שאנו חוזים בהתוותה שבה יש הטוענים כי לקול אזרח אין השפעה על הבחירות.
בפועל זה לא משנה, אני עצמי לא הייתי מאמין שאני אומר זאת, אבל מדובר בקולקטיביזם 3.0.
אנו יודעים על מספר מדינות שהתרחשה בהן מהפכה גזעית-כלכלית מבוססת השפלה וקולקטיביזם בעשורים האחרונים תוך שימוש במערכות חינוך, משפט, וכלכלה/תאגידים תוך היעזרות במלל של צדק חברתי/דה-קולוניזציה.
אין ספק שבאף אחת מהן לא היה לתקשורת ולתרבות תפקיד כה חשוב ביצירת מסך הבערות כמו בארה"ב.
ונצואלה, אלג'יריה, זימבבוואה, דרום אפריקה, קובה – הן דוגמא למה שקורה כעת בארה"ב.
עתה, ברור מדוע הדמוקרטים מציפים את הגבול בבלתי חוקיים (קולות), מדוע הם נאמנים לפוליטיקת זהויות (יכולת להשיג עליונות מוסרית ולהשתיק אויבים), מדוע הם מניעים מדיניות חברתית-כלכלית רסטורטיבית קיצונית שבמרכזה הממשל הפדרלי (יצירת תלות מוחלטת של האוכלוסייה בבירוקרטיה המאויישת על ידם), ומדוע הם מטהרים את תכני הלימוד והספרות בצורה קיצונית.
אסתטיקת ההשתלטות וההשפלה כאן מורכבת; מהבניית הזיכרון; טובות הנאה למעמדות מסוימים; מלל דה-קולוניזטורי; איסורי ספרים; וחינוך מחדש במימון תאגידי על הנסמכים על מדיניות ממשלתית/אקדמית/בירוקרטית מעידים על בעיה מסוימת.
אני חושב שהדבר היחיד המפתיע בסיפור הזה, הוא האופן שבו זה קורה, בצורה כה לא אורגאנית, אלא באמצעות אידאולוגיה המשרתת את יריביה של ארה"ב מזה למעשה מ-70 שנה המוכיחה כי ג'וזף מקארת'י צדק, וכי לצבא האמריקני חדרו גורמים המכשירים את הסיפור.
זו תופעה חדשה, מוזרה קצת כמו רמברנדט באלנטאון, פנסילבניה.
