האם הישראלים רועים בשדות זרים?
מוליכי דעת הקהל בעולם שואבים את היצירתיות שלהם מכאן, ואנחנו מחקים אותם ככלב הרץ אחרי זנבו?!
מדונה שואבת את יצירותיה מהיהדות... הסרט "מטריקס" מציג את 'ציון' כערך עליון, ואצלנו?.
מדחיקים את המושג ציון?!
שם הציור: 'אור חדש על ציון תאיר', גיר על רקע שחור A5
להזכירכם, ציון הייתה הקונספט ו/או החזון הבולט ביותר בהיסטוריה, אשר התממש...
במפגש אמנים בעין הוד בשנת 1980, התייחס ז'אן פול סארטר - גדול הפילוסופים בעולם, לחיבתם של אמנים ישראלים לתרבויות זרות.
"אתם יודעים כמה אתם עשירים?" ועוד אמר, שבמרתפי הבנקים שלנו יש מיליארדים של דעות, ואילו אנחנו הולכים ומבקשים הלוואות בבנקים זרים...
ואני שואל אותך, מאיפה בא לנו הסעיף לחקות את העולם, באישי - חברתי - פרסומי ומדיני?!.
הקדמה מקדימה:
"האמנות שלי נשענת ביסודה, מחד על ידיעות שספגתי מהתורה, החל מרש"י שלימד אותי על ההגדרה של ההשראה ומהיכן ניתן לקבלה, דרך הרמח"ל שחידש לי שהזיכרון מעורר מהחידוש, ומהגאון מוילנה שהאיר לי את התובנה שיש לצייר על בד שחור ולא לבן".
"ומעבר להשקפה הנ"ל (שככל דבר נשענת על הרוח וגם החומר) את הפרקטיקה ספגתי מרמברנט, סזאן, פול גוגן, וואן גוך, וווראמיר..."
"מהרמח"ל הבנתי כי יש ללמוד הנחות היסוד ואת השורש תחילה בגלל ריבוי הפרטים - שכן החיים המקיפים אותנו מורכבים מפרטים מרובים והריבוי עלול לבלבל את המתבונן."
"לכן, עלינו לגלות תחילה את אמיתות היסוד של המציאות/מהות, כדי שאלה ישמשו לנו ככלי עבודה בהבנת הנמצא במסע אל החיים."
שם הציור: 'ממזרח שמש עד מבואו', גיר על רקע שחור - A5
שיעור ב"הבנת הנמצא":
מהות מיליוני הגוונים בעולם מורכבים בסך הכל משלושה צבעי יסוד.
מטרת שיעור ב''הבנת הנמצא'' היא להניח בידי הקורא כלי בהבנת היסוד שנועד להטמיע בתוכנו את תובנת הפרספקטיבה של החיים, דרכה נוכל לרכז את מהלכינו בצעידה ממוקדת לעבר יעדי חיינו ובהשגתם.
הסלוגן שבנה אותי מבחינה תודעתית הוא "לא באתי לחדש דבר אלא להזכיר לכם נשכחות" וזו אמירת הספר "מסילת ישרים" המלווה אותי לאורך ורוחב השנים... משפט זה תרם לי בחיי התוכן, בחיפוש בסביבתי הקרובה וחסך לי כרטיס טיסה, למזרח הרחוק והקרוב... מלבד תרומת אמירה זאת בחיי הרוח, הדבר אף תרם לי בחיי החומר.
שהרי בעבודתי כמורה וכפרסומאי המלצתי לתלמידיי וללקוחותיי שעדיף להישען על ההזכרה יותר מאשר לחדש חידושים זרים הדורשים הטמעה יקרה בנפשו של המתבונן.
כך גם בנושא המאמר הזה:
שבו 'ציון' והיהדות אמורים להוות השראת היסוד שמתוכה נוצרת האמנות והיצירה לכל העולם כולו, בדיוק כמו ששלושת צבעי היסוד הראשוניים מעניקים את ההשראה שמתוכם מתפצלים מיליוני הגוונים.
לכן אולי הגיעה העת להכיר את השורש כפי שהגאון מוילנה למד את כל חכמת המוסיקה, המתמטיקה, והרפואה, מלבד הרוקחות שהצריכה ממנו להיפגש עם גוי, וזאת בטרם נלך אחר זנבנו.
עפר 'שרנקה' אלוני הוא אמן, מרצה, ופילוסוף. ציוריו נמצאים במיני מוזיאון שייסד בירושלים 'שואה או תקווה'.
ניתן למצוא עוד ממאמריו בבלוג שלו.
