אני יותר ימני ברמה המדינית והביטחונית מ-99% מהקוראים שונאי-בנט המתיימרים להיות ימנים 'אמיתיים', 'לא ממלכתיים' ושבכל זאת בוחרים לתמוך באיש השמאל הקיצוני בנימין נתניהו. אך אני גם יותר דמוקרט מ-99% מאנשי השמאל-מרכז המתיימרים להיות 'דמוקרטים' בעודם תומכים במערכת המשפט הדיקטטורית ביותר במדינות המערב. ככה זה, בישראל צריך לזכור, ביבי ימין כמו שהבג"צ דמוקרטי.
ואני אכן כלוא בקיצוניות-אמצע אקלקטית ולא מתמסרת שכזו - אין מה לעשות, קלטתי שביבי שמאל ומשקר שהוא ימין - ושהשמאל דיקטטורי ומשקר שהוא דמוקרטי.
זה היה הדגרתי. אך לאחר 8 חודשים, ההתנגדות לנפתלי, שנבעה בעיקר בשל שותפיו לממשלה - הוחלפה ביכולת להעריך דברים גדולים שהאיש המוכשר עשה ב-14 חודשים ושלא משנה מאיזה צד אתם במפה - כציונים עליכם לכבד.
ראשית לנושא הזהות היהודית של המדינה - תפסיקו לשקר. ישראל הפכה למדינה לא יהודית כשאולמרט הועף על ידי מערכת המשפט, ונתניהו קיבל את השלטון. נתניהו עשה דיל - "אני אתן לכם את יהדות המדינה, בתמורה אתם תתנו לי לשלוט בביטחון", בג"צ הפך לראש הממשלה בפועל מאז - וגם בביטחון עליו היה מופקד נתניהו נעשתה עבודה איומה ברמת שמאל קיצוני מצד ביבי.
כעסתי על בנט על ההליכה עם הערבים והשמאל, זה לא היה לרוחי, אך היום, למרות שהקואליציה לא היתה כוס התה שלי - אני מבין שבנט היה בדיוק מה שמדינת ישראל, ולא איש כזה או אחר, או ציבור כזה אחר, היתה צריכה.
ישראל הפכה למדינת כלל אזרחיה רווית לא יהודים מכל קצוות תבל הנשלטת על ידי הבג"צ, והתחומה לגבולות גדרה-חדרה בגלל שני בעלי ברית צמודים - בנימין נתניהו ואהרן ברק - בנט? הוא הגיע רק עכשיו, ברור שלא יהפוך את הגלגל (הוא לא יכול) אבל הוא לפחות יכול לקחת את השלטון מנתניהו (איש השמאל), ומבג"צ (מפלגת השמאל), בינתיים הביביסטים לא מבינים כמה הם יתגעגעו, חכו רק שהטילים יחזרו לשדרות.
כמו אצל אולמרט, מי יודע איזה נזק ביטחוני ומדיני עצום עלול להתרחש עתה משעה שבנימין נתניהו עשוי חס ושלום לשוב לכיסא ראש הממשלה - שוב, אני כותב את הדברים כמצביע למפלגת ימין, בד"כ למפלגה שמימינה לבנט עצמו..
לא, ההסכמים של נתניהו עם ארצות ערב והשתקת הסוגיה הפלשתינית לא היו מלאכתו של נתניהו, על השלום היה אחראי קושנר וטראמפ, על השתקת הסוגיה הפלשתינית? אולי הם שתקו ונרגעו כי ראו איך נתניהו מסר את הנגב, והגליל לערביי ישראל.
זהו יום שמח בעיקר לשונאי בנט, ואודה כי גם אני המעטתי מערכו בתחילה, אך זהו בעיקר יום שמח לחיזבאללה, לחמאס, ולאיראן שיודעים מי חזר לשלוט ויודעים שהם יכולים לשוב ולהתעצם.
אתמול בתחנת הרכבת בהוד-השרון בדרך ליציאה מהתחנה ראיתי זוג רגליים מבצבצות מבעד לפינה , ברגליים היו מלא ורידים בולטים כמו של כדורגלן או טניסאי מקצוען, בסוף הסיבוב התברר שמדובר היה בגבי אשכנזי שישב שם כנראה עם אחד הנכדים שלו. אשכנזי, לכאורה אחד מהארכיטקטים של מסמך הרפז ומי שסירב לכאורה גם כן לפקודת נתניהו וברק לתקוף באירן כבר ב-2009 ובכך הסב נזק קשה לישראל הוא כפר סבאי כמוני.
הבטתי ובו ואמרתי לו – "תחזור" עם חיוך. הוא חייך חזרה. המשכתי משם.
לאחר מכן שאלתי את עצמי, 'למה אמרת את זה?'.
למה אמרתי זאת? כי אשכנזי עם כל הטוב והרע הוא מסוג האנשים של בנט, אנשים שמספיק חזקים לעשות את שלהם לטוב ולרע.
במובן הזה, נפתלי בנט, שלא נוהל על ידי מרכזי מפלגה, ולא נוהל על ידי בג"צ, ונכון שהיה חשוף לסחטנות הערבים וסיעות השמאל, בכל זאת לא היה פקיד. כמו נתניהו. במובן מסוים מאז אולמרט ישראל ראתה לראשונה ראש ממשלה שאינו אדם כנוע הנכנע לבתי משפט, רמטכ"לים, יועצים משפטיים, ופרקליטים או סקרי דעת קהל.
נקווה שיהיה לו עוד צ'אנס - הפעם עם קואליציה ימנית.
אמרתי ימנית, לא 'הליכוד' שהפך בעשור האחרון תחת נתניהו למפלגה ההופכת את ישראל למדינת כלל אזרחיה חלשה.
