״רכבת הקליע״: בראד פיט נכנס לנעליו של מחסל מקצועי בסרטו החדש של דיוויד ליץ׳
הבמאי המצליח, הידוע באהבתו הרבה לשחקן ההוליוודי, גייס אותו לסרטו החדש, והתוצאה היא סרט אקשן פרוע וצבעוני, שלא לוקח עצמו ברצינות רבה מדי, ויותר מכל - מספק חווית צפייה מרעננת ומבדרת
08.06.2022 19:00
מערכת היברו ניוז
״רכבת הקליע״ הינו הסרט החמישי של במאי האקשן האמריקאי המצליח דיוויד ליץ׳, והוא הראשון שמרשה לעצמו לזלוג (והרבה) אל אזורי הקומדיה, בין האקשן, היריות, והאפקטים הרבים. הסרט הינו עיבוד לספר מתח אותו כתב הסופר קוטארו איסקה. במרכז העלילה עומדת רכבת שינקנסן, המגיעה מטוקיו לקיוטו במהירות שיא.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
סרטו של ליץ׳ שומר על האווירה והתפאורה היפנית, אך כמובן שהשחקנים והגיבורים הופכים אמריקאים, וחלקם אף רוסים ובריטים. פיט נכנס לנעליו של מחסל מקצועי, הנקרא ליידיבאג, כזה השואף לפתור סכסוכים בדרכי שלום, מה שלא בדיוק מצליח לו ברוב הפעמים. יותר מכך, ליידיבאג רק הולך ומסתבך.
מריה, המפעילה שלו, שולחת אותו לבצע משימה שכביכול אמורה להיות קצרה וקלה - לגנוב מזוודה. כפי שניתן היה לדמיין, על המזוודה המדוברת שומרים שני מחסלים קשוחים, וכך מתחיל משלוש בלתי אפשרי של שלושה מחסלים, אליו גם נכנסת מחסלת בריטית, לה יש משימה משל עצמה.
הקשר בין כל המשימות של המחסלים הולך ומתבהר ככל שהסרט נע ומתקדם, ובאותה נשימה, העלילה מספקת סצנות אקשן משובחות, עימותים, והרבה מתח ואפקטים. ״רכבת הקליע״ כשמו כן הוא, מתרחש ברובו על הרכבת המדוברת, כאשר התנועה היחידה היא בין הקרונות, ומתחנה לתחנה עוד ועוד אנשים יורדים, עד שהגיבורים נותרים לבדם.
לסיכום, לא מדובר בסרטו המוצלח והטוב ביותר של ליץ׳, עם זאת, הוא בהחלט מספק חווית צפייה מבדרת ומותחת. הוא קליל, מבדר, ומושלם להפוגה קומית, צבעונית, וצוננת בימי הקיץ הלוהטים.
