המועמד הדמוקרטי שתומך בפלישה הרוסית לאוקראינה - ומרגיז את המפלגה השלו
ג'ף יאנג לא מתרגש מכך שמושל קנטקי מתנער ממנו לחלוטין, והוא ממשיך להחזיק בדעה שצעדיו הצבאיים של פוטין מטרתם להגן על מדינתו מפני התוקפנות של ארצות הברית
08.25.2022 02:23
סוכנויות הידיעות
המתמודד הדמוקרטי בקנטקי ג'ף יאנג, אשר שימש בעבר כמהנדס המדינה - נמצא תחת ביקורת חריפה והתנערות מוחלטת מצד חבריו למפלגה והמושל שלו אנדי בשר בשל תמיכתו המפתיעה בפלישה הרוסית לאוקראינה.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
לדעתו של יאנג, להבדיל מרבים בעולם המערבי, רוסיה היא לא מדינה אימפריאליסטית, אלא אומה אשר פועלת מתוך הגנה עצמית נגד התוקפנות המערבית, שמטרתה לשחרר את העם האוקראיני מממשלה טוטליטרית מדכאת.
יאנג מצדיק את הטענות של הקרמלין לפיהן ממשלת אוקראינה מקדמת אידיאולוגיות נאציות, טענה שמחלקת המדינה האמריקאית תיארה כ"דיסאינפורמציה רוסית".
"העמדה שלי היא שמאז שנת 2014, התוקפים ורוצחי ההמונים העיקריים במזרח אירופה היו ארצות הברית, נאט"ו וקבוצה של נאצים אוקראינים חמושים היטב, הנתמכים על ידי ארה"ב ומתחמשים בזכות ארה"ב", אמר יאנג לאתר החדשות 'ניוזוויק'.
"אנחנו לא מגנים על הדמוקרטיה. אנחנו לא מגנים על העם האוקראיני. אנחנו מנסים, או לפחות ניסינו בשמונה השנים האחרונות, להקים בסיס נאט"ו המורכב מכל השטח של אוקראינה, ולכוון את הנשק הזה אל רוסיה".
בעוד שתמיכה בנקודות מבט רוסיות על המלחמה נמצאות לרוב באגף הימני של המפה הפוליטית האמריקאית, דעותיו של יאנג מייצגות קבוצה הולכת וגדלה של שמאל אנטי-מלחמתי אשר מבקר את האימפריאליזם האמריקאי.
(צילום: AFP)
ניתן להסביר את האמונות הללו בין היתר על ידי הפגיעה הקשה של של אמון הציבור בממסד המיינסטרים. לאחר שהגיעה לשיא של 77 אחוזים בשנת 1964, אמון הציבור בממשל צנח ל-20% במאי אשתקד. כך על פי נתונים של חברת Pew, אשר הראתה גם כי האמון בתקשורת המיינסטרים ירדה בשנה הנוכחית לשפל של כל הזמנים.
מסיבה זו, רבים מחפשים מקורות מידע אחרים אשר מאתגרים את הדעה הרווחת, ותואמים להשקפת עולמם.
לצד שינויים אלה ישנה גם עלייתם של דמויות אנטי ממסדיות בפוליטיקה האמריקאית, אשר מוצאות קהל נאמן בשתי קצוות הקשת הפוליטית.
לאחר כישלונות צבאיים אמריקאיים במזרח התיכון ובמדינות כמו וייטנאם, מבקר התקשורת הוותיק ג'ף כהן אמר בראיון כי הציבור הפך להיות פתוח יותר למועמדים אשר מוכנים לאתגר ולשנות את מערכת מדיניות החוץ.
"הבעיה שלנו במדינה היא שאין כמעט ויכוח על מדיניות החוץ, ושיש קונצנזוס דו מפלגתי", אמר כהן לניוזוויק. "וההסכמה הזו היא בדרך כלל שגויה. הסיבה שאני אומר זאת בצורה כל כך בוטה, היא שאם מסתכלים על כמעט כל התערבות של מדיניות חוץ, 10 שנים מאוחר יותר כולם, אפילו תקשורת המיינסטרים, אמרה שההחלטות היו שגויות".
