הכמיהה למתוק היא ללא ספק אחד האתגרים הכי קשים בכל דיאטה ותוכנית שמירת משקל. השוק כידוע מלא באפשרויות לממתיקים מלאכותיים, אך רובן אינן בריאות לנו כלל, וחלק נוסף מגיעות עם טעם לוואי לא נעים במיוחד. אז מה בכל זאת עושים? 

בשנים האחרונות החלו לייצר ממתיקים חדשים, הנחשבים בריאים וטובים, לא מכילים קלוריות, ולא כוללים טעם לוואי. הנה שלוש כאלה: 

פרי הנזירים

המקור של פרי הנזירים הוא בסין, שם נזירים בודהיסטים נהגו לעבד אותו לנוזל מתוק ומכאן שמו.

מדד מתיקות: פרי הנזירים מתוק מאוד - פי 300 יותר מסוכר. הוא מכיל קבוצת חומרים הנקראת מוגרוזידים  שהם גליקוזידים המספקים תחושת מתיקות. בשל הימצאות הרכיבים האלה בפרי, התמצית שלו משמשת כחלופה לסוכר, ובתעשיית המזון חברות מסוימות כבר החלו להשתמש בו כדי להפחית את כמות הסוכר במוצרים שלהן.

בטיחות: הממתיק נחשב לבטוח. מינהל המזון והתרופות האמריקאי נתן אישור GRAS - Generally Recognized As Safe לשימוש בתמצית. מחקרי הבטיחות נקבעו על בסיס מחקרי מעבדה גנוטוקסיים, תשעה מחקרים טוקסיקולוגיים בבעלי חיים וארבעה מחקרים קליניים בבני אדם.  

לקחת בחשבון: פרי הנזירים יקר בעיקר בגלל גידולו המורכב. אפשר לגדל אותו רק באזורים מסוימים בסין והוא דורש האבקה ידנית להפריית הפרח שיהפוך לפרי. בגלל מחירו הגבוה נהוג לערבב אותו עם הממתיק אריתריטול.

אריתריטול

ממתיק טבעי (מצוי באגסים, אוכמניות, פטריות ועוד). הוא שייך למשפחת הסוכרים הרב כהליים/סוכרים פוליאולים אך כולל כמה תכונות ייחודיות המבדילות אותו משאר חבריו לקבוצה. בשל המבנה הכימי שלו הוא אינו מתפרק בגוף. הוא נספג ברובו אל מחזור הדם אך כמעט לא עובר מטבוליזם בכבד. ערכו הקלורי הוא 0.2 קק"ל לגרם ולכן הוא נחשב כממתיק ללא קלוריות.

אלולוז

האלולוז הוא חד־סוכר המופיע בטבע, והמבנה שלו דומה לחד־הסוכר פרוקטוז. למעשה, מולקולת אלולוז בנויה כהיפוך של מולקולת פרוקטוז והן מהוות תמונת מראה זו לזו. האלולוז זוהה לראשונה בחיטה בשנות ה־40 וקיים באופן טבעי בכמויות מזעריות במזונות מסוימים. מכיוון שכמותו בטבע קטנה, נהוג להתייחס אליו כאל "סוכר נדיר", ולכן בתעשייה מייצרים אותו מסירופ פרוקטוז.

מדד מתיקות: רמת המתיקות של אלולוז היא 70% מסוכר והוא מכיל עשירית מהקלוריות המצויות בסוכר. תכונותיו מתאימות לאפייה יותר מהממתיקים האחרים כי הוא מתנהג במידה מסוימת בדומה לסוכר.