מהו המעי הדליף ולאילו מחלות הוא יכול להוביל
קרוהן, טרשת נפוצה, סוכרת, דלקת פרקים, ואפילו צאליק, הן רק חלק מהמחלות שיכולות להופיע בעקבות התופעה הבריאותית הלא נעימה שנקראת מעי דליף. כיצד זה קורה? ומה ניתן לעשות בשביל למנוע את המצב?
09.16.2022 18:00
מערכת היברו ניוז
ניתן להסתכל על מערכת העיכול כעל צינור בעל שני פתחים – הפה ופי הטבעת כאשר מה שנמצא בתוכו יכול לחדור לגופנו ולזרם הדם רק אם הוא מצליח לחדור דרך מחסום המעי. שטח הפנים של המעי מהווה את המחסום הגדול ביותר בינינו לבין הסביבה החיצונית שלנו, כאשר מחסום המעי פועל כגדר בעלת חדירות חלקית ובכך הוא מגן על הגוף: מצד אחד, הוא חדיר לחומרי מזון, מהצד האחר, הוא מונע חדירה של רעלים, חיידקים מזיקים ומרכיבים במזון שהגוף לא יכול להשתמש בהם. חומרים אלה משמשים כמזון לחיידקי המעי או שהם מופרשים בצואה.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
מחסום המעי מורכב משכבת תאים אחת, הנקראת תאי אפיתל; מעליה יש שכבה של ריר; ומתחתיה שכבה תומכת. שכבת הריר יוצרת הגנה שמצפה את תאי המעי ומונעת מחיידקים וממזיקים אחרים לחדור דרכם. שכבת האפיתל מצפה את דופן המעי, היא מורכבת משכבה של תא בודד, והתאים קשורים זה לזה באופן הדוק.
כמו כן, לתאי מערכת החיסון הקיימים במחסום המעי יש מגוון תפקידים, בהם סילוק חומרים מזיקים, יצירת איזון, כך שלא ייווצרו תהליכים דלקתיים נגד חומרי מזון וחיידקי מעי רצויים, וכמובן יצירת יחסי גומלין עם חיידקי המעי הרצויים, שכתוצאה מהם מופרשים חומרים שמגבירים את תפקודו של מחסום המעי.
אז מה קורה בעת מעי דליף?
כאשר מתרחשת פגיעה במחסום המעי, חלק מתכולת המעי יכול לחדור דרך דופן המעי. כתוצאה מכך, חודרים לדופן המעי לא רק חומרי מזון רצויים אלא גם חלקי מזון לא מעוכלים, חיידקים לא רצויים והתוצרים שלהם וחומרים רעילים. כשהחומרים הלא רצויים חודרים דרך מחסום המעי, תאי מערכת החיסון שבמעי מזהים אותם כפולשים זרים ויוצרים נגדם תגובה חיסונית המובילה לתהליך דלקתי לא רצוי שיכול להיות מקומי או באיברים שונים בגוף.
במקרה כזה עלולות להתפתח אצל אנשים עם נטייה גנטית מסוימת מחלות אוטואימוניות שונות. מחקרים של השנים האחרונות הראו כי בשלב הראשון מתרחשת הפגיעה במחסום המעי, ורק לאחר מכן מתפתחת המחלה האוטואימונית.
המחלות הרלוונטיות
1. צליאק: מחלה אוטואימונית אשר גורמת לפגיעה במחסום המעי. התהליך מתרחש כשהגליאדין נקשר לקולטן על תאי המעי, חלבון הזונולין משתחרר, ומתרחשת פגיעה במחסום המעי.
מה הוביל לרמות הגבוהות של הזונולין אצל חולי הסוכרת מסוג 1? החוקרים מעריכים ששני גורמים עיקריים הובילו לכך – חוסר איזון של חיידקי המעי וחשיפה לגלוטן. לפחות אצל חלק מהחולים נמצא קשר בין חשיפה לגלוטן בגיל ארבעה עד שבעה חודשים להתפתחות סוכרת בהמשך.
2. דלקת פרקים: תפקידו של מחסום המעי בדלקת פרקים הוא תוצאות גבוהות יותר אצל חולים עם דלקת פרקים פעילה זאת בהשוואה לנבדקים בריאים.
3. מחלות מעי דלקתיות: פגיעה במחסום המעי הוכחה כבעלת תפקיד מפתח בהתפתחות מחלת קרוהן. טיפול שיחזיר את התפקוד התקין של מחסום המעי הדק יכול להיות אופציה עתידית לטיפול בקוליטיס.
4. טרשת נפוצה: אצל חולי טרשת נפוצה הודגמה פגיעה במחסום המעי. במודל חיה של טרשת נפוצה הוכח כי הפגיעה במחסום המעי והעלייה ברמות הזונולין במעי הקדימו את הופעת התסמינים הנוירולוגיים של המחלה.
איך מונעים פגיעה במחסום המעי?
רצוי להקפיד על תזונה ידידותית למעי, כלומר תזונה ללא אוכל מתועש, המכילה ירקות, פירות, שמנים בריאים ותוספת של מזונות פרוביוטיים כמו כרוב כבוש וקימצ׳י. תזונה זו תוביל לאיזון חיידקי המעי שלכם. כמו כן, אם אתם סובלים מאחת המחלות שהוזכרו או מסימפטומים של מערכת העיכול, כדאי לפנות לרופא ולברר אם קיימת רגישות לגלוטן או חוסר איזון של חיידקי המעי – ולטפל בהתאם.
