בנימין נתניהו הודיע כי יבטל את הסכם הגז הרע שראש הממשלה יאיר לפיד עומד לאשר במידה ויבחר לראשות הממשלה, זאת בהנחה ויבחר לתפקיד.
אל תעצרו את נשמיתכם - הוא לא יקיים את הבטחתו בין אם משום שישראל תהפוך לבדיחה ברגע שתחדל מלכבד הסכם בינלאומי עליו חתמה מול מדינה ערבית, ובין אם משום שמדובר בעוד הבטחת בחירות שלצד עצירת הסכמי אוסלו, מיטוט חמאס, והרחבת ההתיישבות, עתידה להצטרף לבית הקברות להבטחות של נתניהו - מקום שכאשר תומכיו מבקרים בו, הם תמיד איכשהו מושכים כתפיים, או מחפשים תירוצים
(אגב במאמר מוסגר מעניין לציין שמרבית תומכי נתניהו טרם הבחינו כי איכשהו תמיד הגורמים אשר אשמים בכך שנתניהו לא יכול למלא את הבטחות הבחירות הסדרתיות שלו, הם בדיוק תמיד אותם הגורמים שמחוץ לשליטת ראש הממשלה, ושהוא הבטיח לטפל בהם! - גורמים כמשטרה, שב"כ, מוסד, חיזבאללה, חמאס, מערכת המשפט - הם הגורמים שחסידיו או הוא תמיד מבטיחים 'לרענן' או 'לטפל' בהם בקדנציה הבאה. ואז, אחרי הבחירות באקט גאוני - בשל היעדר טיפול, הכוח של הגורמים האלה, שהחלו לפעול כמערכות עצמאיות שאינן עובדות תחת מרות ראש הממשלה, גדל עד כדי כך שנתניהו מתחיל לטעון כי אי-מימוש הבטחותיו לגבי התמודדות איתן הפך למעשה לפונקציה פרגמטית של מדיניות "אחראית, יציבה ובוגרת").
האמת אפשר לטעון שמדובר בדחיין סדרתי שהוא בעצם גאון.
משום שכל גורם שהוא דוחה מלטפל בו הופך לכלי בלוח שחמט של איומים שבאמצעותו הוא מסביר לחסידיו את האימפוטנציה שלו בטיפול בגורמים אחרים מלבד הישרדותו הפוליטית שלו.
אכן יש בזה גאונות מסוימת להפוך את השקרים למדיניות של רפיסות המאפשרת לך להתעסק רק בפוליטיקה קטנה, מאידך חסידיו קוראים לזה "פרגמטיות". אוקיי.
לדעתי כהיסטוריון ימני המעוניין בשגשוגה של מדינת ישראל הוא צריך להישפט על מניפולציות מסוכנות אלה ושקרים אלה בעוון פגיעה בביטחון העם היהודי כולו.
ולא על כמה דרינקים וסיגרים מטופשים.
אבל נחזור לעניין, הסכם הגז - הבחנתם כמה מעט מתומכי 'יש עתיד' מדברים ברגעים אלה על ההסכם הרופס הזה?.
כשנתניהו טועה, תומכיו שותקים או מתרצים (ברוב המקרים לפחות ליבם במקום הנכון) אך כשלפיד עושה זאת, תומכיו שותקים, ובמקרה הנ''ל הם גם פשוט מעמידים פנים שמדובר בתופעה חיובית.
תופעה מרתקת: חסידי נתניהו ילכו אחריו בכל מחיר, וגם חסידי לפיד רבים - אך לכאורה אפשר לומר שלחלק המשכיל (והקטן) בקרב חסידי נתניהו יש מצפן אידאולוגי אמורפי כלשהו, לאורו הם בוחנים את הדברים, ללפידיזם עצמו אין ממש. מאידך לפיד עדיין לא גרם לנזק הגדול שנתניהו גרם לביטחון הלאומי של ישראל - אז אולי עדיף את לפיד למרות שאין לו יכולת להתכסות בפטפטת פסאודו-אידאולוגית כמו ביבי.
והאמת היא, שהליכוד כמפלגת האופוזיציה הגדולה, מוכרח ויכול לפעול כדי לסכל את ההסכם מבעוד מועד, שכן אחר החתימה באמת זה יהיה מאוחר מדי, ונתניהו יודע זאת.
הוא גם יודע שההבטחה שנתן לבטל את ההסכם היא שקר, רק שהוא נתן הבטחה שהוא עצמו לא יפר - אלא שהמציאות תפר אותה עבורו - וחסידיו יאכלו את זה.
אז מה כן יכולה סיעת הליכוד לעשות בלי להיכנס לתוך מבוך פתולוגיית השקרים של נתניהו?.
ובכן סיעת הליכוד תעמיד אולטימטום ליועצת המשפטית לממשלה.
אשרי את ההסכם, ומבחינתנו אינך כשירה או ראויה, להמשיך בתפקידך.
פשוט.
לא סחטנות.
לא פוליטיזציה (של מערכת משפטית פוליטית ממילא) אלא העברת מסר כפול.
1. היועמ"ש אינו פקיד-על בעל חסינות מנהלית - קרי, הבירוקרטיה מסוגלת להיות מוחלפת כבכל דמוקרטיה.
2. הליכוד לא יתן לדרג המשפטי להיות הבורר הסופי בנושא החלטות אסטרטגיות כבדות משקל הטעונות (לא ברור למה לכתחילה) עיון משפטי.
אם לפיד איבד את הראש (ובנושא הזה אכן נראה שמדובר בהתפרקות), הרי איך נתניהו יציל את ישראל מהטעות?
הוא מעולם לא הוכיח מסוגלות להיות רוצח קר-דם בסגנון טראמפ בזירה הפוליטית עבור דברים שאינם קשורים להישרדותו האישית.
אצלו אתה לא מפוטר ישירות כמו אצל טראמפ.
אתה פשוט מתאדה בעקיפין עם הזמן - קצת כמו המצב האסטרטגי של מדינת ישראל תחתיו.
ביבי לא יעמיד אולטימטום ליועמ"ש לגבי עניין זה, הוא מתקשה להצמיד באגרסיביות אנשים לריצפה כמו שרון או רבין בשביל דבר שאינו נוגע לטובתו האישית - הליכוד לא מסוגל למנף או לייצר לחץ עבור האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל כל עוד נתניהו הוא מקבל (דוחה) ההחלטות - זו עובדה יבשה.
הסיעה חייבת להתחיל לעבוד באופן עצמאי בנושא שכן האינטרס הבטחוני של ישראל אינו מספק עבור ביבי ושרה כדי לסכל את ההסכם שכרגע אולי רק בנט באופן אירוני יכול לעצור..
הנושא כן מספיק חשוב בתקשורת כדי שביבי ישחרר הבטחה שהוא מתכנן להפר - כי הוא יודע שחסידיו יתרצו עבורו את השקרים באמצעות התיאולוגיה האפולוגטית הניאו-אפלטוביביסטית הידועה שלהם.
במקביל - כל האזרחים חייבים לתהות מה זה אומר בדיוק כאשר כותרת של אחד מאתרי החדשות מדברת על כך שגורמים בכירים הודיעו ש"ההסכם לא יובא לאישור הכנסת".
יש לתהות מי הם אותם בכירים אשר בכירים על פני רצון העם (הכנסת)?
בנושא אחר, לאחרונה התחברתי לפעיל אנטי-ביביסטי אובססיבי.
הוא ביקש שנעבוד יחדיו.
שוחחנו, החלפנו רעיונות, קשה לומר ששיתפנו פעולה, אך כן ערכתי מאמר שלו ואף פרסמתי אותו באתר.
האיש הוא מדען מהצד הימני של המפה (כמוני) החולק קו-ביקורתי כלפי נתניהו - אז למה לא?.
עם זאת, כאשר ביקרתי את לפיד לאחרונה (הסכם הגז כאמור) דמו רתח והוא הזדעק בצורה מטרידה תוך קללות, והתנהלות מאוד קיצונית.
תהיתי.
מדוע תומכי נתניהו רבים נכנסים להתקפים נפשיים כשמושא הערצתם מותקף, אך גם מתנגדיו, נכנסים להתקפים שכאלה כאשר הגורם שאמור לפגוע בנתניהו (לפיד) פוגע בישראל כולה?.
לפתע הבחנתי - יש כאן חצי מהעם כמעט שמנוהל על ידי פוליטיקאים יותר מאשר ערכים. ושמה שאיפשר את זה הם ערכים נפולים לאורם חצי מהעם גדל.
במילים אחרות: כמו שהשמאל עיוור, ומוכן לוותר על נכסי מדינה רק כדי לרשום לכאורה הצלחות בדמיונו שאינן הצלחות עבור המנהיג שלו - כך הימין מוכן לתת את המדינה למישהו שרק ירגיז את השמאל אף שהמדינה לא תרשום הצלחות משמעותיות תחתיו - אלא להיפך, תמשיך להתפרק כפי שהתפרקה תחת נתניהו במשך עשור ויותר.
זו בעצם תוצאה של האופן בו הפוליטיקה העלובה שלנו עמדה נטולת חסרת מבוגר אחראי בעשור החולף - וההיסטוריה הצבאית והדיפלומטית שלנו תשפוט זאת, וכל זה משום שהעם
אך מה גרם לאלה?.
ובכן, מדובר בתהליך ארוך שבו נדמה כי העם הישראלי טומטם עד לרמה שבה הוא אינו מסוגל להגן על האינטרסים של ישראל במידה והם עומדים בסכנה מבלי שהדבר יהיה קשור באיזשהו אופן לכיסאולוגיה הפוליטית שהעם כמעט כולו התדרדר אליה - קרי ישראלים רבים נולדו וימותו כפראיירים שלא מבחינים בין אינטרסים חיוניים להמשך חיי עמם לבין מפלגה פוליטית כלשהי, והטריקים של העומד בראשה.
הם יהיו אנשים שלא מסוגלים לגבש דעות מבלי לשאול מה חושב המנהיג שלהם בנושא- למעשה רבים מהם שבויים במחשבה כיתתית שמודרכת בידי היועצים של מנהלי הכתות שמשחקים בחייהם - והם חושבים שזה לגמרי תקין עבור עתיד מדינת ישראל - כאן אפשר לציין לשבח את נפתלי בנט, שלמרות שישב עם רע"מ פעל עבור מה שהוא ראה לנכון ולא עבור מה שיועציו רצו לעשות כדי להשפיע על חסידיו.
אז לבסוף אם תשאלו איך הפכנו לפראיירים? לדעתי התשובה טמונה
1. בחינוך הממלכתי שרמתו מאוד ירודה ומייצרת בורות וחשיבה קונפורמיסטית.
2. ברמה הערכית הכללית בחינוך הממלכתי אשר הינה נמוכה מאוד.
3. ברמה ההישגית ההולכת ויורדת.
אך יחד עם זה גם בסיבה רביעית
4. דת הביטחון הישראלית שהחליפה את היהדות האמיתית באלילים חדשים בדמות השואה, ומדי הצבא - המאפשרת לכל טמטום תחת השמש להפוך ללגיטימי.
זו דת שהעבירה את העם הישראלי מאתוס הגשמה בעל מחשבה רדיקלית וחלוצית - לבינאריות מאנית-דיפרסית של שואה-ביטחון - מבשר הדת הזו הוא מנחם בגין אגב - מאני-דיפרסי בעצמו.
מיתולוגיית דת הביטחון היא זו שאיפשרה לחנך כאן חצי עם לתודעה שאינה מבינה מהי דמוקרטיה או איך להשיג אותה (בהנחה והוא ימני).
ולחוסר הבנה של מהי יהדות (בהנחה והוא למד בחינוך הממלכתי). מאידך מתוך פולחן הביטחון והשואה, ומתוכו התדרדרות הנורמות החינוכיות של החשיבה העצמאית של היהודי המודרני, מעידים כי היהדות הפסידה יותר מהדמוקרטיה והימנים הפסידו יותר מהשמאל - כי הימנים עדיין חיים בסרט שהם "יהודים" כשהם שולחים את ילדיהם לחינוך הממלכתי, בעוד ה"שמאל" יודע שזה לא המצב - וכן, יש מיליארדים בעולם החיים בדמוקרטיה, אך רק מעט ממי שאינו חרדי או דתי בישראל מסוגל לחיות ולחשוב כיהודי בישראל 2022.
מושג הדמוקרטיה לא יפסיד המון אם ישראל לא תהיה דמוקרטית. העם היהודי יפסיד הכל משעה שהפכנו לפראיירים ובורים (קצת לא יהודי).
אך בשורה התחתונה - מי שבעיקר הפסיד זה האזרחי שסבור שהיהדות שלו מסתכמת ב-F16, מדי צבא, ותבשילים מסורתיים מהעדות השונות, או שהדמוקרטיה שלו מסתכמת בכמה שופטי בג"צ שנראים בני 90 אפילו שהם בני 50.
בשניהם אמצביעי לפיד ונתניהו הם הדוגמה למלכודת של ה'ישראליות' או ה'יהדות הישראלית' - ביניהם, אין שום הבדל.
נכון לפיד כנראה שפוי בהרבה מנתניהו, אך לצמד המפלגות והציבורים משותפת חוסר היכולת להתנער מהאווירה הכמעט היסטרית בה הפוליטיקה שלנו שבויה - הרבה תודות לביבי הניזון מבורות וטמטום ההמון.
חוסר היכולת להפעיל שכל ישר כחלק מקקופוניה פתולוגית של תקשורת שאינה מאפשרת התבוננות רציונלית בשאלות ערכים ומדיניות הוא תוצר של אנשים בלי יכולת לחשוב.
כרגע מלבד מפלגתו הזניחה של אביר קארה שמבטיחה להיות עם חופשי - ומלבד יהדות התורה שמבטיחה להיות עם יהודי: נראה שאין יותר למי להצביע בהנחה והציונות הדתית הולכת עם ביבי - ובמידה ואתם בעד ג' - ראוי שלא ילכו עם נתניהו.
עלינו לזכור, הבעיה היא לא הבירוקרטיה והפקידים, הם רק תוצאה של בעיית החינוך שיצר כאן עם שנפל בכזו קלות לידיהם של פוליטיקאים חלשים פחדנים נרקיסיסטים ומשועבדי בג"צ כנתניהו, או חסרי ברק ומקבלי פקודות מהצבא כלפיד.
בעולם שכזה, גם כאשר תומך נתניהו מבין לכאורה, שהוא נשלט בידי אוליגרכיה קלפטורקית של בית המשפט העליון. הוא עדיין כה בור עד שהוא מוכן להבין זאת בשם מנהיג נרדף לכאורה (נתניהו), שסגר דילים עם הפקיד העליון שמילכד את העם לכתחילה - אהרון ברק.
קרי גם אם נתניהו ישנה את עורו, ולא ישחק משחק כפול בין מצביעיו מחד ובין גורמים אליהם הוא מקורב מאחורי הקלעים בעליון מאידך, עדיין, חינוך חסידיו שהינו תערובת של תוכניות אוכל, זהות עדתית, סיסמאות פסאודו-ימניות, וחוסר יכולת להכיר בעובדה שמנהיגם היהודי הפך את ישראל למדינה לא יהודית - נכשל.
במילים אחרות : הכשל של השמאל הישראלי הוא הכשל של היהודי המתבולל הקושר גורלו עם ציוויליזציה דועכת והממיר את ערכי החלוץ בערכי הדמוקרטיה, בעוד הכשל של הימין הישראלי הוא שאין לו שום קבלות מלבד תלמודי תורה חרדיים ומפעל ההתיישבות של הכיפות הסרוגות - כל היתר - ברברת ועבודת אלילים מורבידית.
לפיד ונתניהו הם הסחות דעת מציבור חילוני/מסורתי רחב שאיבד יהדותו מחד למען חיקוי לנאורות משמאל, ולציבור שאיבד את יהדותו מאידך למען חיקוי לציונות בדמות דת הביטחון והשואה - שהיא מה שנותר מ'הממלכתיות'.
(במובן הזה אגב, הביביסטים הם האמ-אמ-אמ של הממלכתיות - הם פשוט לא מספיק משכילים להבין זאת)
ביום הכיפורים הזה שווה לחשוב על עשיית תשובה במטרה להביא את חינוך העם למקום שמסוגל לייצר אזרחים חכמים וביקורתיים יותר וגם מנהיגים סבירים יותר.
החינוך הוא בעל חשיבות עליונה כדי שנוכל להצמיח מנהיגים שלא ישמשו כהסחות דעת לכך שרובנו פשוט הפכנו לבורים גמורים חסרי שליטה וביקורת על גורל מדינת ישראל כל עוד זה לא נוגע לעתידם של אותם הפוליטיקאים שעובדים עלינו.
ואולי בגלל שחצי עם הם כרגע בגדר פראיירים של 2 פוליטיקאים - זה עשוי להסביר איך ישראל, הפכה לפראיירית של עמים שלמים.
חמאס איראן וחיזבאללה הפכו את ביבי (ואת כולנו) לפראייר, ועכשיו לבנון עשתה את לפיד (ואת כולנו) לפראייר.
ככה זה, פראיירים לא מתים - הם רק מתחלפים, ואם לפיד וביבי עומדים בראש חצי עם של פראיירים - אני מבטיח לכם, שהערבים יודעים לנצל את זה נגדנו.