‏כאן מאוחסנות הפצצות הגרעיניות של ארה"ב באירופה‏

‏עוד בינואר, במפגן נדיר של קונצנזוס בנושא ביטחון עולמי, ‏‏ארצות הברית, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת הסכימו במשותף כי "אי אפשר לנצח במלחמה גרעינית ואסור להילחם בה לעולם".

‏‏ההתחייבות המושתפת, תוצאה של חודשים של שיחות, סוכמה על ידי בכיר במחלקת המדינה של ארה"ב באותה תקופה כ"הכרה בכך שזה משהו שאנחנו רוצים להימנע ממנו".‏

‏כעת, עם רטוריקה מאיימת יותר ויותר מצד רוסיה, נשיא ארה"ב ביידן אמר כי ‏‏פוטין "לא מתבדח כשהוא מדבר על ‏‏שימוש אפשרי בנשק גרעיני טקטי‏‏", ‏‏והזהיר: "אני לא חושב שיש דבר כזה היכולת (להשתמש) בקלות בנשק גרעיני טקטי בלא להגיע לארמגדון". בהתייחסו להקשר היסטורי, אמר ביידן: "לא עמדנו בפני האפשרות של ארמגדון מאז קנדי ומשבר הטילים בקובה".‏

‏נכון לעכשיו, כפי שמציין מרטין ארמסטרונג מסטטיסטה, ‏‏יש כמעט 13,000 ‏‏ראשי נפץ גרעיניים‏‏ בידי תשע מדינות.‏

‏בראש הרשימה, כפי שנערכה על ידי ‏‏פדרציית המדענים האמריקאים (FAS),‏‏ נמצאות כמובן רוסיה וארה"ב עם ארסנל משולב של למעלה מ-11,000.

ה-FAS הזהיר בסוף 2021 כי "במקום לתכנן פירוק מנשק גרעיני, נראה שהמדינות החמושות בנשק גרעיני מתכננות לשמור על מאגרי נשק גדולים בעתיד הבלתי מוגבל. כולם ממשיכים לחדש את הכוחות הגרעיניים שנותרו להם... וכולם נראים מחויבים לשמור על נשק גרעיני".‏

‏עם זאת,‏‏ ארמסטרונג ממשיך ומסביר כי בשנת 2019, ‏‏גוף המזוהה עם נאט"ו פרסם ולאחר מכן מחק מסמך שככל הנראה אישר משהו שנחשד במשך זמן רב - והוא כי ‏‏נשק גרעיני אמריקאי מאוחסן בבסיסי אוויר בכמה מדינות בלב אירופה.‏

‏עותק של המסמך פורסם על ידי ‏‏העיתון הבלגי דה-מורגן‏‏ שקבע כי פצצות גרעיניות מסוג B61 מאוחסנות בשישה בסיסים באירופה.‏

‏‏‏הבסיסים המדוברים הם קליין ברוגל בבלגיה, בוכל בגרמניה, אביאנו וגדי באיטליה, וולקל בהולנד, ואינצ'ירליק בטורקיה.‏

‏הימצאותם של כלי הנשק‏ אלה‏ נובעת מהסכם שנחתם במהלך המלחמה הקרה בשנות ה-60 של המאה ה-20‏‏, שנועד להרתיע את ברית המועצות ולשכנע את המדינות המערביות בכך שאין צורך בהתנעת ‏‏תוכניות נשק גרעיני‏‏ משלהן.‏

‏ה-B61 היא פצצת כבידה תרמו-גרעינית אסטרטגית וטקטית בעלת תפוקה נמוכה עד בינונית, הכוללת תכנון קריסת קרינה דו-שלבי.

היא מסוגלת להיפרס על מגוון של מטוסים כגון F-15E, F-16 וטורנדו.

ניתן לשחרר אותה במהירויות של עד 2 מאך ולהפיל אותה עד לגובה של 50 רגל, הפצצה מאפשרת עיכוב של 31 שניות כדי לאפשר למטוס המסירה לברוח מרדיוס הפיצוץ.‏