ניתוח: נתניהו כמנהל מערכות גדולות - כרוניקה של כישלון, הזנחה, היעדר פיקוח, ופתיחות

בהינתן ותזת המערכות האוטונומיות, המבוססת על עדויות מקורביו לשעבר ומבקריו בהווה - הגורסת כי נתניהו מאפשר חופש רב למערכות שמתחתיו לפעול באופן אוטונומי בלא בקרה ישירה שיטתית ורצופה - קרי בהנחה וחסידיו מימין ומבקריו משמאל אינם שותפים למזימה זו לגבי תיאור אופי עבודתו - ובהינתן וכפי שטען באוזניי אחד מבני משפחתו, נתניהו מסוגל לנהל רק מספר פרויקטים מצומצם במקביל;  הרי שעל בסיס הנחות אלה אבקש להוכיח כי ניתן לגזור שמדובר במנהל מערכות לא טוב - אשר מלבד בתחום השיווק הפוליטי וניהול המדיניות הכלכלית אינו מתאים לתפקיד ראש מדינה - זוהי המסקנה הרציונלית אליה הגעתי כאיש ימין מדיני, ביטחוני, וכלכלי מבטן ולידה.

הכשל המרכזי שבהענקת אוטונומיה טוטאלית למערכות  - הוא שברמה הפרגמטית, מתן אשראי למערכות להתנהל מעצמן סותר את היכולת לייצר איכות וערך העומד למול מטרות לטווח ארוך.

קרי, כדי להשיג מטרות לטווח ארוך, הניהול לא יכול לנבוע רק מחופש מערכתי, אלא מוכרח שתתקיים בו העברת מידע המבוססת על נורמות תפעול בין זרועות הארגון - מקטן ועד גדול - לא מתוך כפייה או ציות, אלא מתוך דיאלוג מן הסתם.

סימוכין לעמדה הזו שרק מערכת של מעבר מידע חופשי בין זרועות ארגון יש יכולת לקיים מטרות ארוכות טווח שותף הכלכלן היהודי והאוסטרי לודוויג פון מיזס שבמסגרת תורת המחירים הקפיטליסטית שלו הראה כי ארגונים פוליטיים וכלכליים כאחד - חייבים מידה מסוימת של חופש, אך שהערך שהחופש מייצר צריך להיות מנוהל באמצעות תקשורת. 

לא מספיקה כריזמה, או הרצאות שיווקיות כדי לנהל מוצר/מדינה/ארגון לאורך זמן, ישנו צורך גם בתקשורת מתמדת בין זרועות הארגון. מטרת התקשורת הזו, שבעולם הניהול ניתן להגדרה כ"שימת לב לפרטים בכל מצבי המערכת", מנווטת באופן שיטתי במדיניות אשר התפקיד של היו"ר או המנכ"ל של החברה, התאגיד או המדינה להתוות.

יש צורך באיזון עדין. אסור שהשליטה תהיה ריכוזית מדי, מאידך, אסור שתתקיים אנרכיה.

אסור שתיעדר תחושת accountability למול ראש המערכת אשר תחלחל לנימי הארגון שככל הנראה בלא מנהל דומיננטי עלולה להיווצר אפתיות או מלחמות ארגוניות בין הפקידים והמנהלים מן הדרג השני. 

כמו כן, גורמים ימנעו מלבצע את עבודתם, במידה ואין משגיחים או חוששים מממקור מידע ממשמע - קרי מגורם שבהינתן העובדה שאינו תמיד יכול להיות בכל מקום ובכל שעה - לפחות יוצר ניירות מדיניות, נורמות, או נהלים קשיחים לעבודה יעילה. 

חוסר העברת מידע והיעדר תקשורת במערכת הוא תוצר של מערכת חסרת ראש או חוקת-ברזל נורמטיבית ערכית המקיפה את כל שדרות הניהול - מהמנכ״ל באמצעות דוגמה אישית ועד אחרון העובדים.ֿ

אצל נתניהו הדבר מתאפיין ב

1. האצלת סמכויות רחבה לפקידות - בלי ביקורת ישירה.
2. אי-קידום אנשים חכמים וחזקים בצמרת זרועות הרשות המבצעת.
3. האצלה שיטתית של סמכויות ניהול המדינה לבתי המשפט.
4. בחירת יסמנים בדרג שסביבו.
5. שימת דגש על מילים יותר מעל תיאום פעולות רב זרועיות.

אם זה לא היה המצב הרי שנתניהו היה נחוש לחסל גורמים כושלים במערכת (משטרה, משפט, בירוקרטיה) באותה מידה שבה הוא הראה תמיד נחישות לחסל אויבים בליכוד.

הדבר הזה מעיד שמבחינתו ראש המערכת הכרחי יותר מזרימת המידע שבין ראשה ליתר הגורמים המתפעלים אותה.

אם זה לא היה המצב, הרי נתניהו היה עוסק בתקצוב בלימת התכנית הגרעינית ב-2016 ו-2019 כפי שהתבקש על ידי כוכבי ואייזנקוט, או במדיניות יותר חזקה מול מערכת המשפט ופחות בקמפיינים של שיווק אגרסיבי את עצמו כקורבן אליטות שהוא אינו מסוגל לנהל.

נכון, הוא עושה כן כדי לסייע להישרדות תדמיתו הפוליטית באמצעות מיקסום הקצאת המשאבים לניהול נתניהו כסובייקט פוליטי, ופחות למדינה כאובייקט של העם היהודי - אך הדבר אינו תוצר של חוסר מחשבה מצידו, אלא להיפך, תוצר של טקטיקה ריאלית הנשענת על כך שנתניהו עצמו מכיר במגבלותיו של נתניהו ומתעדף רבדים מסוימים בבניין הפוליטי האישי שלו על פני זה הקולקטיבי המצריך ניהול מערכות מיזסיאני פתוח ומפוקח.ֿֿ

את המצב ניתן להמשיל לבעל בניין שהתקשורת בין הדיירים האמורים לתחזקו, או שתפקוד מנהלי הנכס האחראיים על תקינותו, וההבנה שאלה הם גורמים הכרחיים לתקינות מצב הבית, זוכים לתיעדוף ותשומת לב פחות רצינית ברמת ה-policy מאשר מעמדו של בעל הבית עצמו - חלק מהדיירים, אגב, מסכימים לכך.

כאן נמצא הכשל המרכזי באינטליגנציה הרוחבית של שרה ובנימין.

שכן אדם העובד על שליטה על משאבים לניהול דיירי ועובדי הבית באופן פחות מהקצאת המשאבים למיצובו של בעל הבית אינו משכיל להבין שבלי דיירים מרוצים, ותחזוקה מתמדת אין בית, ובלי בית גם אין בעל בית - קרי - בתורת הניהול - מדובר במנהל גרוע.

אם נוסיף לכך את ההתעצמות הקיצונית של חמאס, חיזבאללה, מערכת המשפט, מדינת העומק הישראלית - נוכל לראות כי יש אדם שכשל לייצר נורמות ניהול למערכות והמשיך לעמוד בראשן - קרי באדם שלא מבין שהוא לא מספיק טוב להיות מנהל טוב.

או אולי לא מספיק משה דיין או גולדה מאיר - קרי לא מספיק חזק..

למעשה, גם אם אותו בעל בית רוצה לשרוד פוליטית נטו, ולא אכפת לו שישראל תקרוס - הוא עדיין לא יעמוד במטרותיו, שכן הוא יאבד את הבית שמעניק לו מעמד של בעל בלא שלבניין תהיה הרמוניה של פתיחות ופיקוח - Micro Managment of Macro objectives.

קרי: ניהול מיקרו של מטרות מקרו.

המסקנה המתבקשת שמדובר באדם לא חכם גם עבור הנרקסיזם שלו עצמו.

כי גם אם הוא ישרוד, המערכות יתנהלו בכזו אנתרופיה מתמשכת עד שלא יהיה טעם לשרידותו או לכוחו לכאורה התלוי במבנים אשר זנח ואשר קמלו תחתיו.

לכן קמו אלשיך וניצן - הם פשוט היו עובדי הבית שהבינו שבעל הבית נרדם בשמירה ובאו לחסלו (פוליטית).

לכן שלא יבלבלו לכם את המוח עם סיגרים ושמפניות - אלה הם רק תוצר של שנות הזנחה משמעותיות, של דיירים ואנשי תחזוקה שבעצמם לא מספיק חכמים להבין את הכשלים שפורטו לעיל במאמר זה ולכן נזקקו לקוניאקים ומילצ'נים. המחדלים עמוקים בהרבה.

בהצלחה לכולנו.