להקות רוק רבות מתאפיינות בקריירה שיודעת לא מעט ירידות ועליות, כך גם רד הוט צ׳ילי פפרס. לאחר שלא שמעו מהם הרבה במשך שש שנים, כעת הם מבקשים להתפוצץ חזרה, ובגדול. אך החדשות הפחות טובות הן כי האלבום החדש, לא בדיוק עונה על כך. למעשה, הוא די מפספס את המטרה.
מדובר על האלבום הארוך ביותר של הלהקה, הכולל לא פחות מ-17 שירים. למרות שמתקבלת התחושה כי הלהקה יוצרת את המוסיקה קודם עבור עצמם, עשייה וחוויה שכנראה מעניקות להן לא מעט הנאה וכיף, כל זה לא בדיוק עובר לקהל המאזינים. כן, גם לא לוותיקים שביניהם.
ראשית, אין דבר חדש במיוחד באלבום המדובר, הם לא מצליחים לחצות את הקו הפאנקי המוכר, גם אם לרגע יש קריצות קטנות לכיווני הפופ. ״Return Of The Dream Canteen״ נשמע קצת כמו אלבום של שאריות, או יותר מדויק מכך, מין העתק הדבק של יצירות קודמות. ובכל זאת, עבור המעריצים המושבעים, עדיין מדובר על חגיגה.
לסיכום, רד הוט אמנם לא ממציאים את הגלגל או יוצאים מאזור הנוחות באלבום החדש, אך הוא עדיין ראוי להאזנה, ואם אתם מחובבי הלהקה המיתולוגית, סביר להניח שיהיו לפחות כמה שירים מהם תוכלו ליהנות במיוחד. בכל זאת, יש 17 כאלה.