לאחר שהגענו לכמה תובנות מהבחירות הנ"ל, ניתן להגיע בוודאות למסקנות הבאות.
עוד מסקנה הינה שיש יותר ערבים מאשר שמאלנים במדינת ישראל - זו עובדה אלקטורלית. אה והערבים הם לא חברים של המרכז בשום צורה - ולמה אני מציין זאת?
כי ראיתי היום כיצד בנונשלנטיות, כתבים רפי שכל ממשיכים להלעיט את הביטוי "שמאל-מרכז-ערבים'.
והבנתי כי מדובר באנשים שנתנו לממשלת השגעון הזמני של 2021, את המעמד של קואליציה סוציו-פוליטית.
אבל למרות שגנץ ואיזנקוט, לא חזקים מול הערבים כרמטכ"לים אחרים, הם עדיין לא קומוניסטים (חד"ש), איסלאמיסטים (רע"מ), או נאציונליסטים (בל"ד).
כי אותם כתבי YNET ויושבי אבן-גבירול אחרים, מדברים על הערבים כמו על חומוס. מקשה אחידה.
במקום להבין כי מדובר בחומוס-משולש המורכב מדתיות איסלאמית, לאומנות-ערבית ואינטרנציוליות-מאפיונרית.
ובמובן הזה מנסור עבאס הוא כמו יאסר עראפת, הוא הצליח לשטות ביהודים הלבנים בכך שגרם לעובדי חברת החדשות המבקרים ביפו רק בימים שקטים וחושבים שמבטי רצח שמופנים אליהם הם סימן לרכוש מצנם בשוק הפשפשים - לחשוב שמדובר בבעלי-ברית.
מותו הראשוני של השמאל לתוך גוש הפנטזיה 'שמאל-מרכז-ערבים' הוא בגלל היעדר הישימות של רעיונותיו (1993-2006). עתה מותו הסופי של הגוש הזה 2015-2022, הוא תוצאה של פנטזיה לשקם את האמינות האבודה באמצעות ברית עם ערביי ישראל.
לצערנו, גם אנשי מרכז רבים הולכים ונופלים לתוך ההזיה הזו, בדיוק כמו שנפלו לתוך אוסלו. שכן אם אנשי גוש ביבי חיים בשקר בהיותם סבורים שביבי ימין - הרי שעכשיו לגוש שמאל-מרכז-ערבים מספרים שהוא גוש!.
האמת היא שלא.
האמת היא שיש פה ימין (לכאורה) המאוחד בהיותו יהודי (והתומך בראש ממשלה פוסט-יהודי) ועוד גוש המפוצל בין יהודים-ליברלים-חילוניים, ובין חבריהם השמאלנים לקישוט נוסטלגי ופרוגרסיבי בעל עוקץ אידאולוגי מסוים כפי שמציין תום שמילוביץ'.
אך בפועל השמאל-מרכז הזה הוא פשוט חילונים-ליברלים. אנשים שהדבר המאחד אותם הוא היותם חילונים-יהודים - או כדברי אותו שמילוביץ', מפלגת החיים הטובים.
וכך הגענו למצב מרתק בו השסעים, הפנים-יהודיים, נסובים סביב שאלות דת-זהות-מדינה, בלי קשר לשאלות שלום וביטחון, כלכלה, או מוצא עדתי.
זה באמת מה שהיה מאז 1974 - דתיים מול חילוניים.
לאור זאת מפתיע שהחרדים לא מתאחדים עם הדתיים.
ומה עם המסורתיים?.
הם מעדיפים את הדתיים - בגלל שאלות ביטחון-מדיניות, ובגלל שהדתיים יותר מעוניינים במדינה יהודית.
זה מה שיש.
זו הבחירה של העם. ביטחון ויהדות - וזה יותר חשוב להם מליברליזם (דמיוני כי בג"ץ שולט), ושלום (דמיוני כי יש פה ערבים).
זו הבחירה שישראל החילונית חייבת לקבל.
ולחיות בסרט שיש לכם את אותה כמות קולות כמו גוש ביבי בשכלול הקול שלכם עם תומכי מחבלים זו רק חזרה על אותה טעות שעשיתם ב-1993, וב-2000 - שהובילה לכתחילה לנפילה שלכם.
זה לברוח מהיהודים ומהשיחה הלא נעימה על עצם יהדותנו.
בקיצור המצאתם שלום. ואז המצאתם גוש.
ועכשיו אפילו בקושי נותר לכם את עצמכם.
ונאמר אמן.