התשובה של נטפליקס למשחקי הכס: ״המכשף: מקור הדם״

"המכשף: מקור הדם" מתרחשת כ-1,500 שנה לפני "המכשף" המקורית. האירועים המתוארים אמורים להבהיר את הנסיבות שהובילו לאירוע המכונן שהוא התנגשות העולמות, זה שיצר את העולם שבו מתרחשת הסדרה: עולם ימי ביניימי ופנטסטי בו מפלצות, אלפים ובני אנוש חיים זה לצד זה – לא בשלום, אבל חיים. 

מדובר בסיפורם של שישה אלפים וגמדה שיצאו להיאבק בקיסרית המרושעת מרווין. מרווין הייתה פעם נסיכה חביבה עד שהבינה שאחיה הנסיך מתכוון להפוך אותה לעוד כלי במשחק הפוליטי דרך חתונה דיפלומטית שבה היא אינה מעוניינת. בשלב הזה מרווין החליטה להשמיד את כל מי שהיא צריכה, כדי שתוכל להתעצם ולהיות השליטה שבאמת מגיע לה להיות.

התוצאה היא אדישות לעוני ברחובות אך הנאה וסיפוק מכל רגע על כס המלכות. היא לא חדה במיוחד על העובדה שהיועצים שלה חכמים יותר ממנה ומתחזקים מדי יום, וגם לוקח לה זמן להבין שבינתיים מתגבשת קבוצה שמתכננת להתנקש בה ולהוביל התקוממות של מעטים-נגד-רבים מול האימפריה הגדולה שהיא מייצגת. 

הסדרה מביאה עימה לא מעט מודעות עצמית ויחד עם זאת גם הרבה הומור משובח, כזה שמונע ממנה להתדרדר לחשיבות עצמית מתישה. כך למשל במקום מוזיקה קלאסית בסגנון ואגנר, ברקע יכולה להתנגן גיטרה חשמלית. מדובר על הזדמנות מוצלחת במיוחד עבור חובבי הז'אנר לבלות  בעולם שכולו אלפים, גמדים, קוסמים ושאר יצורים קסומים. 

חשוב לומר כי אין כאן הרבה חדש, "מקור הדם" מבצעת את קלישאת המעטים-מול-רבים, האקשן מוצלח, וסצנות הקרב עובדות טוב. ובכל זאת, היא מצליחה להיות מוצלחת ומרעננת בדרכה.  הקאסט גם הוא נהדר ומפתיע, כאשר הדמות המרשימה ביותר היא השחקנית פרנצ'סקה מילס, שמגלמת את מלדוף - גמדה לוחמת ולסבית עם פה מלוכלך, שמצליחה להצחיק, לנקר עיניים בכמה סצנות קרב מוצלחות, ואפילו לרגש לפרקים.

לסיכום, מדובר על סדרה שחובבי הז'אנר ודאי יהנו ממנה, גם אם חלק ניכר מהם יסכים על כך שלא מדובר ביצירת מופת שוברת מוסכמות. מי שרוצה להתכרבל במהלך סוף השבוע הקרוב מול ארבעה פרקים על טהרת האקספיזם לעולם אחר בהחלט יקבל את מבוקשו, ולעיתים, זה כל מה שאפשר לבקש.