"הייתי צעירה ונאיבית": תושבת אלבמה שהצטרפה לדאע"ש - מתחננת לחזור לארה"ב
אזרחותה של הודה מותאנה בת ה-28 נשללה לפני כשש שנים, וממשל אובמה, טראמפ וגם ביידן סירבו לאפשר לה ולבנה הקטן לחזור אל ארצות הברית. "אני אשב בכלא אם צריך"
01.09.2023 03:52
סוכנויות הידיעות
תושבת אלבמה, הודה מותאנה, שברחה מהמדינה בגיל 20 והצטרפה לארגון דאע"ש, ואף הביאה לעולם ילד עם אחד מלוחמיו - אומרת כעת שהיא מקווה לחזור לארצות הברית, ואפילו לרצות עונש מאסר, ואז לפעול נגד קיצוניים.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
בראיון נדיר שערכה ממחנה המעצר רוג' בסוריה, בו היא מוחזקת לאחר שנעצרה על ידי כוחות כורדים, מותאנה סיפרה כי היא עברה שיטפת מוח על ידי גורמים מקוונים שגררו אותה להצטרף לארגון האסלאמיסטי בשנת 2014, והיא מתחרט על הכל כעת - מלבד בנה הקטן.
"אם אני צריכה לשבת בכלא ולרצות את הזמן שמגיע לי, אני אעשה את זה… אני לא אלחם נגד זה", אמר מותאנה בת ה-28. "אני מקווה שהממשלה שלי תשפוט אותה שבאותה תקופה הייתי צעירה ונאיבית".
את המילים הללו היא אמרה שוב ושוב בראיונות שונים שערכה, מאז שנמלטה מאחת המובלעות האחרונות של דאע"ש בסוריה, אז בתחילת 2019. אבל רק חמש שנים קודם לכן היא הביעה תמיכה נלהבת בארגון, ובאחד הציוצים שפרסמה אז היא קראה לאמריקאים להצטרף לקבוצה ולבצע פיגועים בארה"ב, כמו ירי בזמן נסיעה או פגיעה עם כלי רכב בהתכנסויות בחגים לאומיים.
מותאנה נולדה בניו ג'רזי להורים מהגרים מתימן, וגדלה בבית מוסלמי שמרני בהובר, אלבמה. ב-2014, היא אמרה למשפחתה שהיא יוצאת לטיול, אבל טסה לטורקיה וחצתה לסוריה, נסיעה אותה מימנה על ידי צ'קים שמטרתם היו לשלם את שכר הלימוד שלה.
שנתיים לאחר מכן, ממשל אובמה ביטל את האזרחות שלה. לאחר מכן, ממשל טראמפ טען שמותאנה אינה אזרחית ואסר עליה לחזור לארה"ב. בתי המשפט האמריקאים המשיכו את קו הממשלה בשאלת אזרחותה, ובינואר האחרון ביהמ"ש העליון סירב לשקול את תביעתה להיכנס בחזרה אל ארה"ב.
ההחלטות נגדה הותירו אותה ואת בנה במחנה המעצר שבצפון סוריה, המאכלס אלפי אלמנות של לוחמי דאע"ש וילדיהם, ב"תנאים מסכני חיים" כפי שטוענים ארגוני זכויות אדם. היא ובנה הם שניים מתוך כ-65,500 חשודים בחברות בארגון המדינה האסלאמית, המוחזקים במחנות ובתי כלא בצפון מזרח סוריה המנוהלים על ידי ארגונים כורדיים, בעלי בריתה של ארה"ב. ביניהם, 37,400 הם זרים המגיעים בין היתר מאירופה או צפון אמריקה.
הארגון Human Right Watch ומפקחים אחרים ציינו לא פעם את התנאים הקשים במחנות, כולל בעיות מזון, מים וטיפולים רפואיים לקויים, נוסף על התעללות פיזית ומינית על ידי סוהרים או עצורים אחרים.
"אף אחד מהזרים לא הובא בפני רשות שיפוטית… כדי לקבוע את הצורך והחוקיות של מעצרם, מה שהופך את השבי שלהם לשרירותי ולא חוקי. מעצר המבוסס על קשרי משפחה בלבד עולה בגדר ענישה קולקטיבית, שהיא פשע מלחמה", נמסר מהארגון.
בשנה האחרונה, כ-3,100 זרים - בעיקר נשים וילדים - הוחזרו לביתם מהמחנות ובתי הכלא. רובם היו עיראקים, המהווים את אחוז האסירים הגדול ביותר, אך גם אזרחי אוסטרליה, צרפת, קנדה, גרמניה, הולנד, רוסיה ובריטניה.
ארצות הברית החזירה לגבולותיה רק 39 אזרחים, אם כי לא ברור כמה אמריקאים נשארו במחנות.
