כולנו אוהבים סרטים הוליוודים, קומדיות רומנטיות, ובמילים כלליות יותר - קצת אסקפיזם מבורך. אך מעת לעת מומלץ וכדאי לפנות לקולנוע זר, המציע לנו דבר מה אחר. סרטים זרים מבקשים לעמת אותנו עם החברה, העולם הפרטי שלנו והעולם בכלל, ובכך הם משפיעים לא רק על הנפש אלא גם הלב. ריכזנו עבורכם ארבעה סרטים זרים מיתולוגיים, שאתם חייבים לראות.
החיים יפים, רוברטו בניני
סרט איטלקי המתרחש בתקופת השואה שמספר על גווידו אורפיצ'ה, יהודי איטלקי, ועל קורותיו באיטליה הפשיסטית לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. בשנת 1939 עובר גווידו לעיר ארצו, בה הוא מתפרנס כמלצר במלון "גרנד הוטל", בו דודו אלישע הוא המלצר הראשי. הוא קושר קשרי ידידות עם אחד מאורחי המלון, ד"ר לסינג, רופא גרמני בעל אובססיה לחידות. גווידו מתאהב בדורה - מורה בבית ספר, שאינה יהודייה ומחזר אחריה במרץ. במאבק על לבהּ עליו להתחרות ברודולפו, ארוסה של דורה שהוא פקיד בכיר.
בארי לינדון, סטנלי קובריק
סרט סאטירי על בן כפר אירי שנאבק להשתחל אל תוך האצולה האנגלית ובדרך מאבד את נשמתו. ריאן אוניל מתחיל את הסרט כצעיר תם ורוטט מתשוקה, ומסיים אותו כמסכה אטומה. בשם האותנטיות הסרט צולם ברובו לאור נרות, ועוצב בהשראת ציורים של ריינולדס, גיינסבורו והוגארת. כל פריים עוצר נשימה ביופיו, כאשר האסתטיקה תורמת לניכור האירוני ששורה על הסרט. הסרט מ-1975 השתלב במקום ה-45 ברשימת מאה הסרטים הכי טובים בכל הזמנים שפורסמה על ידי מגזין סייט אנד סאונד.
קסם הנעורים, מרקו טוליו ג'ורדנה
ניקולה ומטאו, שני אחים סטודנטים מרומא – האחד כולו לב, השני אמן מיוסר יוצאים בחופשת הקיץ למסע של גילוי עצמי המשנה את נתיב חייהם. ניקולה הופך לפסיכיאטר ליברלי, ומטאו לשוטר. הסרט עוקב אחר ארבעה עשורים בחייהם, דרך האירועים המרכזיים בהיסטוריה המודרנית של איטליה – הטרור של הבריגדות האדומות והסקנדלים הפוליטיים בשנות השבעים, אליפות העולם בכדורגל ב-1982, והכרזת המלחמה על המאפיה בשנות התשעים. בהדרגה הדמויות מעמיקות והסיפור מתרחב ומשתדרג, והסרט הופך אינטליגנטי וסוחף, כולו רגש.
פאני ואלכסנדר, אינגמר ברגמן
סרטו האהוב ביותר של הענק השבדי אינגמר ברגמן. הפתיחה, המתארת את חגיגות חג המולד בביתה רחב הידיים של משפחת אקדל המורחבת, תוססת, מרהיבה בצבעיה ומלאה אהבת חיים ותיאטרון. אך כשהאם הצעירה אמילי מתאלמנת ונוטשת את התיאטרון שנוהל על ידי בעלה, היא נישאת לגבר דורסני ועוברת עם ילדיה, פני ואלכסנדר, להתגורר בביתו, שם הצבעים כמו נשאבים החוצה, והסרט הופך מלודרמה גותית חדורת אימה. יצירה אישית, סוחפת ומלאה קסם של אמן גדול בשיא כוחו.